מאגר שאלות ותשובות בנושא קופות הגמל

מדור שכר - אגף משאבי אנוש

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

 

המידע לקוח מתוך אתר "כל-מס – מאגר המידע המקיף במיסוי וחקיקה",

בהסכמתה האדיבה של חברת חשבים ה.פ.ס. בע"מ.

 

להלן נושאי השאלות הקיימים במאגר:

 

      1. דין משיכת כספים מקופת גמל לפיצויים
      2. אין כל שינוי בשיעורי ההפקדות - לאחר תיקון 3 לחוק קופות הגמל
      3. הפקדה בקופ"ג בעת קבלת פנסיית שאירים ומשיכתן בגיל פרישה
      4. משיכת כספים מקופת גמל לקצבה לנישום בגיל פרישה שמקבל פנסיה תקציבית של עובדי מדינה
      5. מסלולים אפשריים להשארת כספי פיצויים שמקורם בנספח הוני
      6. הפקדה בקופת גמל לקצבה לפנסיונר מעל גיל פרישה
      7. הפקדות בקופה לקצבה ומשיכת כסף ממנה לאוכלוסייה מבוגרת
      8. הפקדה לקופ"ג לא משלמת לקצבה של עמית מעל גיל פרישה
      9. זיכוי וניכוי לשכיר לפי סעיפים 45 ו-47 לפקודה
      10. משיכת כספי תגמולים לפני גיל 60 ולאחר פרישה
      11. משיכה מקרן השתלמות לאחר שלוש שנים
      12. הפקדה לקופה מרכזית לפיצויים ולקופה אישית
      13. פדיון כספים מקרן פנסיה
      14. ניוד קרן פנסיה לקופת גמל לקצבה
      15. הטבות מס למפקידים באופן עצמאי בקופות גמל בשנת 2008
      16. הפקדות בקופת גמל עצמאית – הטבות מס וכללי משיכה בפטור ממס
      17. משיכת מענקי פרישה – היבטי מיסוי
      18. משיכה כספי הפנסיה לתושב חוץ בגין הפקדותיו כתושב ישראל – אי עמידה בכללי הפטור ממס הכנסה
      19. משיכת כספי הפנסיה בפטור ממס בשל מיעוט הכנסות
      20. דין כספי קופת הפנסיה, לאחר פטירת המבוטח
      21. הפקדות לפוליסה הונית ואישור היוון קצבה
      22. החזר מס עקב טעות בזקיפת כספים לקופת גמל
      23. תקרת המס לצורך הפרשת המעביד לביטוח מפני אובדן כושר עבודה
      24. פנסיה תקציבית - הבהרת סוגיית תיקון מס' 3 לחוק קופות הגמל
      25. פדיון כספי קופת גמל, קרן השתלמות וקרן פנסיה לפני תום המועד החוקי
      26. חבות מס על ריבית כספי הפיצויים בביטוח מנהלים
      27. הפקדות המעביד לפיצויים - צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף
      28. הפרשות לפנסיה לעובד המפריש כ"עצמאי" וגם כ"שכיר"
      29. היבטי מיסוי בעקבות תיקון 3 לחוק קופ"ג
      30. הגדלת הניכוי משכרו של עובד בעבור קרן השתלמות
      31. מיסוי ריבית והפרשי הצמדה הנמשכים מקרן השתלמות
      32. משיכת כספים שהופקדו ב"קרן פנסיה" שלא על פי כללי המשיכה בפטור ממס
      33.  אופן נזילות כספי פיצויים
      34. מיסוי מענקי פרישה וקצבאות אשר ישולמו לבעלי שליטה
      35. הפרשה ל"ביטוח מנהלים" בעבור עובדת, שילדה ולא חזרה לעבודתה
      36. מיסוי מענק פרישה החייב במס
      37. משיכת כספי תגמולים ומיסויָם תלויים בנתונים האישיים של המושך ובמועד הפקדת הכספים
      38. משיכת כספי "קרן מבטחים" או "קרן הפועלים החקלאים" ומיסוים
      39. רכישת זכויות מפרעיות בקרנות ותיקות
      40. משיכת כספי הפנסיה - לפני גיל הפרישה
      41. סוגי המסים ושיעורם, שבהם יחויבו הרווחים הנובעים מכספים המופקדים בקרן השתלמות
      42. החזר מס בגין פדיון ביטוח חיים
      43. הפרשות מעסיק לקופות פיצויים בעבור עובדיו לנוכח תיקון 3 ב"חוק קופות הגמל"
      44. מיסוי כספי ירושה שהיו בקופת גמל המועברים לידי יורשָם
      45. מיסוי היוון קצבה לנישום אשר גילו מעל ל-60 שנה
      46. "היוון קצבה", ואחדים מתנאי מימושו הסובבים אותו
      47. כספי פיצויים שבקרן פנסיה – ניתנים לפדיון באורח חד-פעמי ובאורח קצבתי
      48. רצף לקצבה והליך חזרת נישום מ"רצף לקצבה" שהוא עשה בעבר לפיצויים
      49. התנאים לקבלת פטור ממס על פנסיה מוקדמת

 

המידע לקוח מתוך אתר "כל-מס – מאגר המידע המקיף במיסוי וחקיקה",
בהסכמתה האדיבה של חברת חשבים ה.פ.ס. בע"מ.
המידע נמסר לנוחות העובדים בלבד
ואינו מחליף קבלת ייעוץ משפטי/חשבונאי ספציפי.
האוניברסיטה אינה אחראית לאי-דיוקים וטעויות שנפלו במידע, ככל שנפלו.
השימוש במידע הוא על אחריות המשתמש בלבד
והאוניברסיטה לא תישא באחריות ישירה או עקיפה לנזק שיגרם,
ככל שיגרם, כתוצאה מהשימוש במידע.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי,
ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
.

 

1.       דין משיכת כספים מקופת גמל לפיצויים

נישומה עצמאית נפטרה לאחרונה. היא ניהלה עסק, שבמהלכו היא הפקידה כספים בקופת גמל לפיצויים, בעבור עובדיה השכירים. בעת פטירתה כבר לא היו עובדים בעסק, ולא הייתה חבות פיצויים כלשהי.

מה דין משיכת הכספים מן הקופה לעיל ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:

אם במקום עבודה אין עובדים הזכאים לפיצויים, מותר להחזיר את יתרת הכספים למעביד, ולאחר מותו - ליורשי העסק. ההחזר מחויב במס ובניכוי במקור, בשיעור 40%.

אם קופת הגמל לפיצויים תבקש את אישור בית הדין לעבודה להחזר, אפשר להגיש בקשה למתן צו הקובע החזר למעביד.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

 

2.       אין כל שינוי בשיעורי ההפקדות - לאחר תיקון 3 לחוק קופות הגמל

לעובד, שגילו יותר מ-50, הופקדו עד היום סכומים בקופות גמל בנקאיות, בשיעורים 5% ו-5% (עובד ומעביד).

השאלות:

1.   מה צריך המעביד להפקיד בעבור העובד לעיל היום - על פי החוק החדש?

2.   מעביד הפקיד כספים בשיעור 8.33% בקופה בנקאית, בעבור עובד. כמה צריך המעביד להפקיד עוד בעבור העובד?

רו"ח אייל מנדלאוי משיב:

אין כל שינוי בשיעורי ההפקדות, לאחר החלת תיקון 3 לחוק הפיקוח של שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

ההפקדות נותרות זהות; מה שמשתנה הוא ייעוד הכספים.

עד יום 1.1.2008 ניתן היה לבחור את הכספים בין הון לקצבה, ואילו החל מחודש ינואר 2008, הכספים כולם מיועדים לקצבה.

המשיב - מומחה למיסוי יחיד וקופ"ג, ומנהל היחידה ללימודי חוץ בקריה האקדמית אונו.

 

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

3.       הפקדה בקופ"ג בעת קבלת פנסיית שאירים ומשיכתן בגיל פרישה

נישומה, ילידת 1955, מעוניינת להמשיך להפקיד בשנת 2008, בקופת גמל גדיש. זאת, כדי לנצל את הטבות המס.

השאלות:

1.   כיצד היא תוכל למשוך כספים אלה בגיל פרישה?

2.   באיזה אופן היא תחויב במס?

כיום יש לה פנסיית שאירים של כ-4,000 ש"ח מקרן הפנסיה מבטחים.

רו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ משיב:

באפשרותה של הנישומה לעיל למשוך את הכספים כקצבה, או כהיוון קצבה (מכיוון שכבר יש לה קצבה מזערית ממקור אחר - קרן הפנסיה מבטחים), החל מגיל 60 [להלן - "הפטור"].

עקרונית, על שניהם משלמים מס, אבל במקרה זה יש פטור ממס על סך הקצבאות של הנישומה לעיל, מגיל פרישה, בשיעור 35% מקצבה מזכה (שכיום זה 35% ממקסימום של 7,200 ש"ח), או קצבה מוכרת, הגבוה מביניהם.

מגיל 60 יש פטור על פי הקצבה המוכרת בלבד (אגב, אם מבטחים הנה קרן פנסיה ותיקה, הרי אין בה קצבה מוכרת בכלל, ואז ברור ששיעור 35% מקצבה מזכה הוא גבוה יותר).

היוון הפטור לא יהיה יותר משיעור 35% מקצבה מזכה, ואפשר גם לפרוס את הפטור עד לשש שנים - על פי שנת פריסה על ארבע שנות עבודה, לשם הקטנת החיוב במס.

מה שייוותר אחרי מתן הפטור יהיה חייב במס. עם זאת, יכול להיות שלאור הסכומים הלא גדולים שיגיעו לנישומה לאחר מתן הפטור, כאמור, לא יהיה לה חיוב במס, או שיהיה לה חיוב נמוך במס.

המשיב - ממשרד שטיינמץ, עמינח ושות', רואי חשבון.

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

 

4.       משיכת כספים מקופת גמל לקצבה לנישום בגיל פרישה שמקבל פנסיה תקציבית של עובדי מדינה

נישום לאחר גיל פרישה מפריש כספים היום באופן עצמאי לקופת גמל לקצבה, כדי לקבל את הטבות המס. הנישום מקבל כל חודש "פנסיה תקציבית" (מכוח היותו עובד מדינה לשעבר) בסכום העולה על 3,850 ש"ח לחודש.

השאלות:

1.   האם הנישום יכול למשוך בכל עת שירצה את הכספים מקופת הגמל לקצבה שאליה מפריש כעמית עצמאי?

2.   מה הם כללי המשיכה מהיבט מס הכנסה? מה שיעור המס שיצטרך לשלם במועד המשיכה?

3.   האם ניתן לציין את כללי ההיוון, אם הם יחולו על משיכת הכספים?

רו"ח אבי קדוש משיב:

לשאלה 1

מכיוון שהנישום הגיע לגיל פרישה ויש לו קצבה מזערית, אזי את הכספים שהחל להפקיד החל משנת 2008 יוכל למשוך בכל עת שירצה כהיוון קצבה.

לשאלה 2

מהיבט מס הכנסה, ההיוון לא ייחשב משיכה שלא כדין, ולכן המשיכה לא תהיה חייבת במס לפי סעיף 87 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"].

לשאלה 3

ניתן להוון לכל היותר 35% מהקצבה המזכה, העומדת בשנת המס 2008 על מקסימום של כ-7,200 ש"ח, בפטור ממס. היוון בסכום עודף על הסכום האמור חייב במס כהכנסה מיגיעה אישית. אם הנישום קיבל - נוסף על הקצבה החודשית - גם פיצויים בפטור ממס, יש להפעיל את נוסחת השילוב.

הערה

יצוין כי על פי סעיף 86 לפקודה, פקיד השומה רשאי להתעלם מעסקה שאין בה כל טעם כלכלי פרט לחיסכון במס. נישום שמפקיד כספים בקופת גמל לשם ניצול הטבות המס בגינם, ובתוך זמן קצר מאוד (נניח, יום למחרת) מושך אותם, עלול להיתקל בטענה של פקיד השומה כי אין כל טעם כלכלי בעסקה פרט לרצון לחסוך במס (זאת, בניגוד למי שמפקיד לאורך זמן, שפרט לחיסכון במס יש לו גם טעם כלכלי בעסקה - יצירת קרן ליום סגריר), והוא רשאי להתעלם ממנה.

המשיב - מומחה לתחומים: מסים, שכר, דיני עבודה, פנסיה וקופות גמל.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

5.       מסלולים אפשריים להשארת כספי פיצויים שמקורם בנספח הוני

עובד פרש ממקום עבודה וברשותו סכום פיצויים פטורים שמקורו בנספח ההוני. הכסף נמצא בפוליסה מסוג "עדיף" שנפתחה בשנת 1997 (על חלק מן הסכום שולם גם מס הכנסה).

האם קיימת עדיפות לאחת משתי האפשרויות להלן:

●        להשאיר סכום זה בפוליסה, מתוך הנחה כי הכסף נזיל ברמה יום-יומית, ואם יימשך במועד כלשהו - יחול מס רווח הון או מס שולי על עליית הערך; או שלא יחול מס על עליית הערך כלל, אם הסכום יילקח כפנסיה בגיל פרישה (ואז אפשר גם ליהנות ממקדמים ישנים, אך לשלם מס על כל הסכום במסגרת קבלתו כפנסיה).

●        למשוך את הכסף מיידית ולהפקידו בבנק, ולשלם מס בשיעור 20% על עליית ערך.

רו"ח עופר קירו משיב:

כעיקרון, לפי המצב החוקי כיום (אשר יכול להשתנות בכל רגע) - כספי פיצויים במסלולים הוניים, שנערכה לגביהם התחשבנות מס, אמורים:

●        להשתלם לעובד (ואז להיות מושקעים בחיסכון בבנק או במקום אחר, ויחויבו במס על רווח ההון).

●        העובד יכול להשאיר את הכסף (בתנאים מסוימים) כ"רצף פיצויים", כלומר לקבל אישור משלטונות מס הכנסה להשאיר את הכספים בקופה עוד שנה (ועד שנתיים), עד שימצא עבודה אחרת שבגינה תתבצע לו הפקדה למטרת פיצויים לאותה תוכנית (או שהכספים יועברו לתוכנית אחרת).

●        העובד יכול גם להעביר את הסכומים לתגמולים/פוליסת פרט במעמד עצמאי. יש להביא בחשבון כי לפי הנחיות אגף שוק ההון במשרד האוצר, אשר אינן עולות בקנה אחד עם לשון תקנה 34א(ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, החל מ-1.1.2008 העברה של כספים כאמור תיחשב הפקדה חדשה, כלומר ניתן יהיה למשוך אותה רק על ידי העברה לקרן פנסיה (קופת גמל משלמת לקצבה); כלומר הכספים ישתלמו רק בצורה של קצבה (או היוון קצבה).

במקרה זה תשלום המס יחול על כל הסכום, על פי המס השולי של העובד, בניכוי הפטורים לגבי קצבה ונקודות הזיכוי.

●        בעתיד ייתכן שיתאפשר גם להשאיר את הכסף בתוכנית הביטוח במסגרת "רצף קצבה", לזמן בלתי מוגבל, ויהיה אפשר להתחרט ולמשוך את הכסף כסכום הוני בכל עת.

●        בכל מקרה שהעובד נוקט פעולה אקטיבית כלשהי בכספי הפיצויים (משיכה חלקית, התחשבנות מס וכדומה), יתרת כספי הפיצויים אינה יכולה להישאר יותר סתם כך כחיסכון הוני במסגרת קופה אישית, או כחיסכון הוני לפיצויים בחברת ביטוח, ועל העובד להחליט בהתאם לאפשרויות שצוינו לעיל.

יש לציין כי לפי הנחיות שלטונות מס הכנסה, לאחר שלושה חודשים מן המועד שבו העובד פרש מעבודתו - גם אם טרם נתן הוראה כלשהי, על הקופה/חברת הביטוח לערוך התחשבנות מס, אולם ספק רב אם הדבר מבוצע כיום.

יש להביא בחשבון כי רווחים על כספי פיצויים, שנשארים במעמד פיצויים, לא נחשבים "רווח הון", אלא חלק מן הפיצויים ששולמו לעובד, ולפיכך לא מחויבים במס רווחי הון אלא במס השולי של הנישום, תוך התחשבות בפטור הקיים על פיצויים (אם לא נוצל בחלקו או כולו).  

התשובה לשאלה "מה עדיף?" היא ספציפית לכל אדם, בהתאם להעדפותיו, לגילו, למצבו הפיננסי הצפוי וכו'.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

6.       הפקדה בקופת גמל לקצבה לפנסיונר מעל גיל פרישה

עצמאי בן 72 מקבל פנסיה חודשית מקרן הגמלאות המרכזית בסך 4,418 ש"ח. הנישום מעוניין לשלם לקראת סוף השנה את הסכום המרבי (13,977 ש"ח) לקופת גמל לקצבה, כדי לזכות בניכוי וזיכוי לגבי הכנסות מעסק בשנת 2008.

השאלות:

1.   האם - בהיות הנישום מעבר לגיל הפרישה - הוא יוכל למשוך את הכסף הזה מקופת הגמל לקצבה, ובאילו תנאים? האם כהיוון קצבה שחל עליה מס, או שיוכל למשוך את הכסף בלי להתחייב במס?

2.   מה שיעור המס שחל על היוון קצבה?

3.   האם ניתן לרכוש קופת גמל לקצבה גם בבנק, או שמא רק בחברות הביטוח?

רו"ח אבי קדוש משיב:

לשאלה 1

כיוון שהנישום מעל גיל פרישה, ויש לו קצבה מעל סכום הקצבה המזערי המוגדר בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, הוא יוכל למשוך את הכסף כהיוון קצבה פטור ממס.

כאמור, מכיוון שמדובר בקצבה שמעל סכום הקצבה המזערי, הקצבה תהיה פטורה ממס.

לשאלה 2

שיעור המס החל על היוון קצבה שאינה פטורה ממס הוא כדין משיכה שלא כדין, שעל פי סעיף 87 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, חייבת במס בשיעור מינימלי של 35%.

לשאלה 3

כיום כל קופות הגמל הן קופות גמל לקצבה. אין כל מניעה לרכוש קופת גמל לקצבה בבנק או בכל גוף אחר שמוכר קופות גמל.

 

המשיב - מומחה לתחומים: מסים, שכר, דיני עבודה, פנסיה וקופות גמל.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

7.       הפקדות בקופה לקצבה ומשיכת כסף ממנה לאוכלוסייה מבוגרת

שאלות:

1.   האם נישום בן 74 יכול להפקיד היום לקופה לקצבה?

2.   מה הם הניכויים והזיכויים שהוא יכול לקבל?

3.   האם הוא יוכל למשוך את הכסף מיידית?

רו"ח אבי קדוש משיב:

לשאלה 1

אין בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 [להלן - "חוק קופות הגמל"], מגבלת גיל להפקדה לקופת גמל לקצבה. גם אדם מעל גיל 60 יכול להפקיד לקופת גמל לקצבה, וליהנות מניכוי כנגד הכנסותיו ומזיכויים מן המס החל עליו.

לשאלה 2

הניכויים והזיכויים בגין הפקדותיו הם כרגיל - הפקדה של עד 16% מן ההכנסה השנתית, עד לתקרת הכנסה של 180,000 ש"ח, מתוכה 11% יוכרו כניכוי ו-5% כזיכוי בשיעור 35%.

לשאלה 3

אני מניח שהשאלה לגבי משיכת הכסף מתייחסת להפקדותיו החדשות (אחרת, יחולו הכללים הישנים, בהבחנה בין קופת גמל לתגמולים לבין קופת גמל לקצבה, ובהתאם לשנות ההפקדה). כיוון שהנישום הוא כבר בגיל פרישה, חלות עליו ההוראות המתייחסות למי שהגיע לגיל פרישה.

דינו של מי שהגיע לגיל פרישה הוא כדלהלן:

לפי סעיף 23(א)(1) לחוק קופות הגמל, משיכה הונית אפשרית מקופת גמל לקצבה רק על ידי היוון. ההיוון יתאפשר בגין כל הסכום העודף על הסכום שנצבר בקופה, אשר מקנה "סכום קצבה מזערי" של 3,850 ש"ח (נכון לשנת 2008).

לחלופין, אם סכום הקצבה שנצבר בקופה אינו מזכה בקצבה בגובה סכום הקצבה המזערי, אפשר להוון 25% מן הקצבה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים.

לחילופי חילופין, אם הסכום שנצבר בקופה אינו מקנה קצבה שעולה על 5% משכר המינימום לחודש, אפשר להוון את כל הסכום שנצבר על פי תקנה 34(ה) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 - שהן עדיין התקנות המחייבות, כל עוד לא הותקנו תקנות אחרות.

בחוזר האוצר אגף שוק ההון מיום 15.4.08 הביעה רשות המסים בישראל את עמדתה, שלפיה כאשר בקופה שאינה משלמת לקצבה נצבר סכום בגין הפקדות חדשות, שאינו מקנה קצבה שעולה על 5% משכר המינימום לחודש (בדרך כלל בגין הצטרפות בגיל מבוגר יחסית), אפשר יהיה להעבירו לקופת גמל משלמת לקצבה ולהוונו בהתאם להוראות התקנה האמורה.

בכל אופן, לעניין הנישום שבענייננו, משמעות הדבר היא שאם כבר יש לו קצבה (גם אם בקופה אחרת), בגובה הקצבה המזערית, הוא יוכל להפקיד כסף לקופת הגמל, ליהנות מהטבות המס ולמושכו מיידית.

 

הערה:

מהוראות חוק קופות הגמל עולה, לכאורה, כי אם הסכום שנצבר בקופה מקנה לעמית זכות לקצבה בסך 3,850 ש"ח בדיוק, הוא לא יהיה זכאי להוון כל סכום שהוא מן הקופה. לעומת זאת, אם הסכום יקנה קצבה הפחותה בשקל אחד מסכום זה - כלומר: 3,849 ש"ח, הוא יוכל להוון שיעור של 25% מן הקצבה לתקופה של עד 5 שנים.

נוצר מצב לא הגיוני - אדם שנצבר לו בקופה סכום שמקנה לו 3,849 ש"ח יוכל להוון - בפטור ממס - סכום שערכו שווה ל-60 חודשי קצבה בסך של 962 ש"ח, ולקבל קצבה חודשית (במשך 5 השנים הקרובות) בסך 2,887 ש"ח.

לעומתו, אדם שנצבר לו בקופה סכום שמקנה לו קצבה של 3,850 ש"ח, לא יוכל להוון כל סכום. כמו כן, גם בחלק מן המקרים שהקצבה שמגיעה לו תהיה יותר מ-3,850 ש"ח יוכל להוון סכום נמוך מערכם הנוכחי של 60 קצבאות בגובה 962 ש"ח (ככל שהסכום עולה במעט על סכום הקצבה המזערית).

כלומר: נוצר מצב שאדם, שמובטחת לו קצבה גבוהה יותר, זכאי להוון סכום נמוך יותר או שאינו זכאי להוון מאומה. זהו מצב לא הגיוני, שכן מטרתו של תיקון מס' 3 לחוק קופות הגמל היא להבטיח יכולת קיום כלכלית מינימלית, ולא ייתכן שמי שיכולתו הכלכלית גבוהה יותר, יוכל להוון סכום נמוך יותר. 

הדבר נובע מכך שההוראה בדבר ההיתר להוון 25% מן הקצבה לתקופה מקסימלית של 5 שנים חלה רק על מי שהסכום שנצבר בקופה מזכה אותו בפחות מסכום הקצבה המזערי, כלשון חוק קופות הגמל (בסעיף 23(א)(1)):

"ואם פחת הסכום האמור מסכום הקצבה המזערי - בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, לפי שיעור מהקצבה שלא יעלה על 25% ולתקופה שלא תעלה על חמש שנים."

(ההדגשות אינן במקור - א' ק')

נראה לי שהגיוני לאפשר לעמית לבחור, בכל מקרה, את הגבוהה מבין שתי האופציות - או 25% מן הסכום שנצבר לתקופה מקסימלית של 5 שנים, או את הסכום שנותר לאחר הפחתת הסכום שמקנה לו את סכום הקצבה המזערי.

 

המשיב - מומחה לתחומים: מסים, שכר, דיני עבודה, פנסיה וקופות גמל.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

 

8.       הפקדה לקופ"ג לא משלמת לקצבה של עמית מעל גיל פרישה

השאלה:

מהם החוקים החלים על הפקדה לקופת גמל לא משלמת לקצבה, של עמית בן 76 המקבל פנסיה מעל למינימום הנדרש?

יועץ פנסיוני (C.L.U) איציק בן ארויה משיב:

על ההפקדות האמורות יחולו אותם חוקים ואותן תקנות, שחלות על כל הפקדה משנת 2008, על אף גילו של החוסך.

משמע, בעת ההפקדה הכסף מיועד לקצבה, אולם בעת המשיכה יוכל החוסך לקבל היוון הקצבה, שצבר בגין ההפקדות החדשות, וזאת בתנאי שאכן יש בידיו קצבת מינימום בסך 3,850 ש"ח לחודש.

כמו כן, אם מדובר בשכיר והקצבה המתקבלת מהצבירה החדשה אינה עולה על 5% משכר המינימום במשק, סך של כ- 180 ש"ח קצבה חודשית, אזי יוכל העמית לקבל, עפ"י תקנה 34 לתקנות קופות הגמל, את הסכום הצבור מהקופה כסכום חד פעמי, ולא יראו בכך משיכה שלא כדין.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

9.       זיכוי וניכוי לשכיר לפי סעיפים 45 ו-47 לפקודה

לשכירה בעלת שליטה הפרשות בשכר כדלקמן:

על חשבון המעביד - 8.33% פיצויים, 2.6% אובדן כושר עבודה.

על חשבון העובד - 5% תגמולים לפי סעיף 45 לפקודה, ו-5% לפי סעיף 47 לפקודה.

כלומר, אין לעובדת הכנסה מבוטחת על ידי המעביד.

בחישוב השכר בחודש ספטמבר 2008 בוטלו הזיכויים שניתנו בחודשים קודמים, כך שכלל הזיכוי לפי סעיף 45 לפקודה היה אפס. הניכוי על פי סעיף 47 לפקודה, שחושב בחודשים קודמים כ-5% מ-7,400, גדל מעבר לזה.

השאלות:

האם כאשר אין הפרשה מקבילה של המעביד לתגמולים לא ניתן זיכוי ממס על פי סעיף 45 לפקודה? האם הניכוי גדל מעבר ל-5%?

רו"ח אבי קדוש משיב:

בשאלה חסרים פרטים רלוונטיים באשר לגובה השכר של העובד עד למועד שבו חל השינוי המתואר בתוכנת השכר, וכן שיעור הניכוי לפי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] (לאחר השינוי בתוכנת השכר). עם זאת, אנסה לענות לפי מיטב הבנתי.

אקדים ואומר שלדעתי התוצאה בתוכנת שכר העבודה, שלפיה בוטל הזיכוי ממס לפי סעיף 45א לפקודה, אינה נכונה.

ככל שמדובר בעמית יחיד או ביחיד שאינו עמית מוטב, הניכוי אמור להיות בשיעור 5%. אם מדובר בעמית מוטב - הניכוי אמור להיות בשיעור 11% או 7% (כנגד ה"הכנסה כעמית עצמאי" או ה"ההכנסה הנוספת", בהתאמה).

הסבר

מן הנתונים בשאלה נראה כי השינוי בחישוב הניכוי והזיכוי נובע מכך שהעמית הפך בחודש ספטמבר ל"עמית מוטב".

"עמית מוטב" מוגדר בסעיף 47(א)(7) לפקודה כ"יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא פחת מ-16% מסך כל השכר הממוצע במשק באותה שנת מס" (לגבי שנת 2008 - "שכר ממוצע במשק" משמעותו 95% מן השכר הממוצע במשק, שהוא: 87,362 = 95% X 12 X 7,663).

לכן, מעת שהופקד בעבור הנישום סכום מצטבר (בש"ח) בסך:

13,978 = 16% X 87,362, מוגדר הנישום "עמית מוטב".

להערכתי, במקרה הנדון, סכומי ההפקדות לפיצויים בתוספת סכומי התגמולים שהפקיד העובד עברו, לראשונה בחודש ספטמבר השנה, את מחסום 13,978 השקלים, ולכן הנישום הוגדר לראשונה השנה "עמית מוטב".

בהודעה לציבור שפרסמה דוברות מס הכנסה, ביום 27.12.2007, הובהר כי "זיכוי בגין הכנסה לא מבוטחת יינתן רק בגין הפקדות כעמית עצמאי". נראה שזה מקור הטעות, לדעתי, של אנשי חברת התוכנה. חברת התוכנה כנראה אינה מתייחסת להפקדותיו של בעל שליטה לתגמולים כאל "הפקדות כעמית עצמאי", גם כאשר אין הפקדות מקבילות לתגמולים מצד המעביד, ולכן לדעתם הן אינן מקנות זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה.

להבנתי, אין לפירוש כזה כל ביסוס בלשון החוק, והוא גם אינו הגיוני.

הקביעה כי "זיכוי בגין הכנסה לא מבוטחת יינתן רק בגין הפקדות כעמית עצמאי" נועדה למעט מתן זיכוי כנגד הכנסה לא מבוטחת בשל הפקדות כנגד הכנסה מבוטחת, באותם מקרים שבהם ההפקדות כנגד הכנסה מבוטחת לא יכולות להקנות זיכוי בגין ההכנסה המבוטחת. לאמור: כאשר ההכנסה המבוטחת עולה על תקרת ההכנסה המזכה - 88,800 ש"ח, ונוסף עליה יש הכנסה לא מבוטחת שאין כנגדה (כולה או מקצתה) הפקדות כעמית עצמאי - במקרה כזה לא יוכל הנישום לקבל זיכוי כנגד ההכנסה הלא מבוטחת בגין הפקדותיו כנגד ההכנסה המבוטחת.

אמחיש זאת באמצעות הדוגמה להלן:

ליעקב הכנסה מעבודה בשנת 2008 בסך 150,000 ש"ח. מתוכה: 120,000 ש"ח היא הכנסה מבוטחת (המעביד מפקיד 7.5% לתגמולים, כנגד הפקדות עובד בשיעור 7% לתגמולים), ו-30,000 ש"ח הכנסה לא מבוטחת (אין הפקדות מעביד לתגמולים).

יעקב הפקיד במשך השנה סך של 1,000 ש"ח לקופת גמל לקצבה.

כיצד יחושב הזיכוי לפי סעיף 45א לפקודה בגין ההפקדות לקופות הגמל השונות?

פתרון:

הזיכוי שיקבל יעקב הוא צירוף של שניים: זיכוי בגין הכנסה מבוטחת, וזיכוי בגין הכנסה לא מבוטחת.

שלב א' - זיכוי בגין ההכנסה המבוטחת:

7% מהכנסתו המזכה, שהיא הכנסה מבוטחת. לכן:

Min(88,800,120,000) X 7% = 6,216 - כלומר: 6,216 ש"ח יקנו זיכוי של 2,176 ש"ח (שיעור 35%).

שלב ב' - זיכוי בגין ההכנסה הלא מבוטחת:

הכנסה לא מבוטחת שבגינה ניתן לקבל זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה היא:

"הכנסתו החייבת שאיננה הכנסה מבוטחת עד לסכום של 180,096 ש"ח לשנה בניכוי סכום של 88,800 ש"ח או סכום הכנסתו המבוטחת, לפי הנמוך מביניהם".

[ההדגשה אינה במקור - א' ק']

יש לבצע את החישוב בשני שלבי משנה:

בשלב המשנה הראשון -

Min(150,000,180,096)-Min(120,000,88,800)=61,200

בשלב המשנה השני - יש לבחור רק את ההכנסה הלא מבוטחת מתוך התוצאה שבשלב המשנה הראשון:

Min(61,200,30,000)=30,000

רק כנגד 30,000 ניתן לקבל זיכוי בשלב הזה.

לולא ההוראה הנ"ל (שזיכוי בגין הכנסה לא מבוטחת יינתן רק בגין הפקדות כעמית עצמאי) היינו מתחשבים גם בהפקדות כעמית שכיר לשם זיכוי בגין הכנסה לא מבוטחת, והיינו מחשבים כך:

סך הפקדות שטרם נוצלו:

כעמית שכיר:

31,200 = 88,800 - 120,000

2,184 = 7% X 31,200

כעמית עצמאי:

1,000 ש"ח נוספים.

ולכן יתרת ההפקדות שטרם נוצלו: 3,184 = 2,184 + 1,000;

ואז בודקים את יתרת ההפקדות מול הסכום המקסימלי להפקדה:

Min(30,000 X 5%,3,184) = 1,500

כלומר: הפקדות בסך 1,500 ש"ח יקנו זיכוי של 525 ש"ח (35%), כנגד 30,000 ש"ח הכנסתו שאינה מבוטחת.

אולם, כאמור, אין אנו מתחשבים בהפקדות כעמית שכיר לצורך זיכוי בגין הכנסה לא מבוטחת, ולכן התחשיב יהיה כלהלן:

הפקדות כעמית עצמאי - 1,000 ש"ח.

אין התחשבות בהפקדות כעמית שכיר. לכן סך יתרת הפקדות (רלוונטיות) שטרם נוצלו - 1,000 ש"ח בלבד;

ואז בודקים את יתרת ההפקדות הרלוונטיות מול הסכום המקסימלי להפקדה:

Min(30,000 X 5%,1,000) = 1,000

כלומר: הפקדות בסך 1,000 ש"ח יקנו זיכוי של 350 ש"ח (35%), כנגד 30,000 ש"ח הכנסתו שאינה מבוטחת.

מסקנה - זיכוי לעמית מוטב לפי סעיף 45א לפקודה

הפקדות כעמית שכיר (כלומר: שיש הפקדות מעביד כנגדן) יקנו זיכוי בגין הכנסה מבוטחת בלבד.

הפקדות כעמית עצמאי (כלומר: שאין הפקדות מעביד כנגדן) יקנו זיכוי בגין הכנסה לא מבוטחת.

בעלי שליטה - ככל שמדובר בהפקדות עובד בלבד ואין הפקדות מעסיק כנגדן, לדעתי סכום ההפקדה יוכר לצורכי זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה, גם כשמדובר בעמית מוטב.

המשיב - מומחה לתחומים: מסים, שכר, דיני עבודה, פנסיה וקופות גמל.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

10.   משיכת כספי תגמולים לפני גיל 60 ולאחר פרישה

בתשובתו של רו"ח אבי קדוש לשאלה שכותרתה: "פדיון כספי קופת גמל, קרן השתלמות וקרן פנסיה לפני תום המועד החוקי", מיום 19.8.2008, נאמר כי אם ההכנסה נמוכה משכר המינימום, הסכום במשיכה שעד שכר המינימום לא ייחשב "משיכה שלא כדין".

לנישומה אין הכנסות כלל בשנת משיכת הכספים. היא יצאה לפנסיה מוקדמת ועדיין לא הגיעה לגיל 60.

השאלה:

האם תהיה לה חבות במס על כספי התגמולים שהופקדו לאחר שנת 2000?

רו"ח אבי קדוש משיב:

תקנה 34 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 [להלן - "התקנות"], קובעת כלהלן:

"(ד) קופת גמל לקצבה תשלם לעמית שכיר את המגיע לו לפי תקנונה שלא בדרך של קצבה, רק באחד מאלה -

(...)

(2)  בהתקיים התנאים כאמור בתקנות משנה (ב)(1) עד (6) ולפי האמור בהן - את הסכומים העומדים לזכותו במרכיב תגמולי המעביד ובמרכיב תגמולי העובד...".

בתקנת משנה ב(2) לתקנות נקבע כלהלן:

"אין לו ולבן זוגו הכנסות העולות על סכום ההכנסה המזערית בחודש מסוים, והגיש הצהרה לקופת הגמל בדבר גובה הכנסותיו והכנסות בן זוגו לאותו חודש, בתוך 60 ימים מתום אותו חודש [להלן - "ההצהרה"]; הוגשה הצהרה כאמור, תשלם קופת הגמל לעמית מהתגמולים העומדים לזכותו, סכום שהוא ההפרש שבין סכום ההכנסה המזערית לבין סכום הכנסות בני הזוג כאמור בהצהרה; ההצהרה תהיה בתוקף לתקופה של חודשיים נוספים על החודש שלגביו ניתנה [להלן - "תקופת הזכאות"], זולת אם בתקופת הזכאות הוגשה לקופת הגמל הצהרה מתקנת של העמית או שניתנה לה הודעה מטעם הנציב על הפסקת התשלום על פי פסקה זו, כולו או חלקו; בתום כל תקופת זכאות יהיה העמית רשאי להגיש הצהרה חדשה."

בהמשך הוגדר "סכום ההכנסה המזערית" כ"סכום שכר מינימום לחודש... ואם בשנת המס היה לעמית ולבן זוגו לפחות ילד אחד שטרם מלאו לו 18 שנה - כפל הסכום האמור."

אם לנישומה אין הכנסות כלל בשנה זו, גם לא הכנסות פטורות או הכנסות מריבית בנקאית, היא תוכל למשוך מקופת הגמל סכום השווה לשכר המינימום בכל חודש מחודשי השנה (בתנאי שהגישה את ההצהרה כאמור בתקנה הנ"ל), והמשיכה תיחשב למשיכה כדין. אם יש לה הכנסות כלשהן שאינן עולות כדי שכר המינימום, היא תוכל למשוך בכל חודש סכום השווה להפרש שבין שכר המינימום לבין הכנסותיה.

לחלופין, הנישומה יכולה למשוך סכום של עד 17,820 ש"ח בשנה ללא חבות במס, בשל ניצול נקודות זיכוי אישיות.

נראה שהיא לא תוכל למשוך כספים מקופת הגמל עד גובה שכר המינימום, לפי תקנה 34 כאמור, וגם למשוך סכום נוסף של 17,820 ש"ח תוך ניצול נקודות הזיכוי האישיות, שכן בשעה שהיא מושכת סך של 17,820 ש"ח, יש לה כבר הכנסה בגובה זה, והיא תידרש לקזז אותה (או את חלקה היחסי - בכל חודש) מן הסכום שתוכל למשוך לפי תקנה 34 לתקנות.

עם זאת, פתרון זה יכול להיות יעיל למי שיש לו הכנסות פטורות שעולות על שכר המינימום או קרובות אליו. במקרה כזה, הוא לא מנצל נקודות זיכוי כנגד הכנסותיו הפטורות, כמובן, ואף על פי שהכנסותיו עולות על שכר המינימום - הוא עדיין זכאי למשוך כספים מקופת גמל (שלא כדין), בלי לשאת בחבות מס בשל כך.

המשיב - מומחה לתחומים: מסים, שכר, דיני עבודה, פנסיה וקופות גמל.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

11.   משיכה מקרן השתלמות לאחר שלוש שנים

השאלה:

האם ניתן למשוך כסף מקרן השתלמות לאחר שלוש שנים למטרות דיור, לימודים או בשל אבטלה?

רו"ח אבי קדוש משיב:

ניתן למשוך כסף מקרן השתלמות לאחר שלוש שנים רק אם זה למטרת השתלמות, ורק בסך עלות ההשתלמות שלשמה נמשך הכסף.

משיכה לאחר שלוש שנים שלא למטרת השתלמות (או משיכה למטרת השתלמות בסכום גבוה מעלות ההשתלמות - לגבי אותם סכומים שעודפים), תחויב במס כלהלן: קרן עובד פטורה ממס, קרן מעביד חייבת כשכר עבודה (לפי שיעור מס שולי), ריבית ורווחים - מס בשיעור 20%.

המשיב - מומחה לתחומים: מסים, שכר, דיני עבודה, פנסיה וקופות גמל.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

12.   הפקדה לקופה מרכזית לפיצויים ולקופה אישית

שאלה:

1.   לגבי עובדים ותיקים - האם ניתן להפריש בשנת 2008 לקופה מרכזית לפיצויים, ולא לקופה אישית?

2.   האם ניתן להפריש את ההשלמה לפיצויים (מ-0.84% עד 8.33%) לקופה מרכזית לפיצויים, או חובה להפריש לקופה אישית?

יועץ פנסיוני איציק בן-ארויה משיב:

לשאלה 1:

ניתן להפקיד לקופה מרכזית לפיצויים רק בגין עובדים שבעבורם הופקדו כספים בשנת 2007.

לשאלה 2:

את הפקדת המינימום (או יותר), המתחייבת מצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, יש להפקיד רק לקופה אישית שמית על שם העובד. את היתרה עד 8.33% ניתן להפקיד לקופה מרכזית.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

13.   פדיון כספים מקרן פנסיה

שאלה:

אדם הוא עמית בקרן פנסיה, שאותה חסך כבעל שליטה בחברה שבבעלותו. העמית הודיע לקרן הפנסיה בכתב במועד מסוים כי ברצונו לפדות את הפוליסה, וקיבל לידיו את ערכי פדיון הקרן נכון לאותו מועד.

ואולם, הקרן העבירה אליו את הכסף כעבור 45 ימים מיום שנתן את ההוראה, וזאת לדבריה לפי התקנון שלה. הבעיה היא שערך פדיון הכסף שהועבר נמוך יותר מערכו ביום שהעמית נתן את ההוראה לקרן הפנסיה, וזאת עקב ירידת ערכה בשוק.

השאלות:

1.   האם מגיע לעמית לקבל את הכסף ביום מתן ההוראה, או שהקרן יכולה להמשיך להשקיע את כספו?

2.   האם תקנון הקרן, שקובע את זמן ההמתנה של 45 ימים, נוגד את הוראות החוק?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:

לעמית המבקש פדיון כספים מקופת גמל אין זכות מוקנית לקבל את הכספים בערכם במועד הבקשה. עד התקופה האחרונה לא שמענו על עמיתים המבקשים להחזיר לקופה רווחים שנצברו מאותו מועד. כפי שהעמיתים נהנו מהרווחים עד מועד קבלת הכספים, כך יספגו הפסדים שהיו לקופה בתקופה שעד קבלת הכספים.

לפיכך, אין בסיס לדרישה לקבל את הכסף בערכו במועד הגשת בקשת הפדיון.

לגבי המועד לתשלום, הנושא אינו פשוט, ואין קרן פנסיה המשלמת ערך פדיון בתוך ימים ספורים.

אם לדעת העמית הוא קיבל את הכספים באיחור, עליו לפנות לממונה על פניות הציבור באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון.

 

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

14.   ניוד קרן פנסיה לקופת גמל לקצבה

לנישום בן 40 יש קרן פנסיה. על פי חוק הניוד, מותר לו להעביר את הכסף לקופת גמל לקצבה.

השאלה:

האם במקרה של אדם - שגילו מתחת ל-50 שנה - אפשר לנייד את קרן הפנסיה לקופת גמל לקצבה?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:

לפני מתן תשובה לשאלה, יש להסביר את הרקע המשפטי של קופות הגמל, ואת השינוי שחל בהן בשנת 2008:

קרן פנסיה היא קופת גמל לקצבה. בחברות הביטוח היו עד שנת 2007 גם תוכניות ביטוח לקצבה שהיו "קופת גמל (או קופת ביטוח) לקצבה". מבחינת תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 [להלן - "תקנות מס הכנסה"], ומבחינת פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 - קרן פנסיה וקופת גמל לקצבה הן היינו הך. ההבדל הוא בתנאי הביטוח והקצבה.

אין חוק ניוד ואין חוק פנסיה. יש תקנות מס הכנסה, המסדירות את המעבר בין קופות גמל, וקיים צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 [להלן - "צו ההרחבה"], המחייב הפקדות בשיעורים מסוימים "בפנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה... ובלבד שתכלול גם כיסויים למקרה מוות ונכות".

כלומר, צו ההרחבה מאפשר הפקדה בקופת גמל לקצבה שאינה קרן פנסיה (מבחינת תנאיה, כאמור), אך בתנאי שיהיו לעובד גם כיסויי מוות ונכות.

מאז חודש ינואר 2008 כל קופות הגמל הן קופות גמל לקצבה, ולא ניכנס לנוסחו של חוק

הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008.

עד שנת 2008 חלה חובה על עצמאי, לפי תקנות מס הכנסה לעיל, להפקיד תחילה שיעור מסוים מהכנסתו בקופת גמל לקצבה, בטרם תאושר לו הפקדה בקופת גמל לתגמולים. החובה חלה על עצמאי שנולד בשנת 1961 ואילך, כלומר לאו דווקא בגיל 50. הוראה זו היא היסטוריה; כיום, כאמור, כל קופות הגמל הן קופות גמל לקצבה.

לכן, ניתן לעבור מקרן פנסיה לקופה לקצבה.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

                      

 

15.   הטבות מס והפקדות בקופות גמל בשנת 2008

מהי האפשרות המיטבית לניכוי ולזיכוי במס על הפקדות בקופת גמל, בשנת 2008, לאדם מעל גיל 80 שנה ?

לאדם יש הכנסה מנכס בית (חנות), ששימש בעסק יותר מ-10 שנים, בסך 120 אלף ש"ח בשנה, ולא צפוי שינוי בהכנסה זו, בשנים הקרובות.

נוסף על כך, יש לו הכנסות קטנות מריבית על פיקדונות. אין לו כל הכנסות נוספות.

השאלות:

1.   האם ניתן לנצל במקרה זה את הטבות המס בהפקדות, בקופה הונית ?

2.   האם המשיכות מן הקופה ההונית יחויבו במס ?

3.   מהו דין קופה לקצבה לאחר פטירה ?

רו"ח עופר קירו משיב:

לשאלה 1:

מבחינת הטבות המס בהפקדות בקופת גמל, רואים הכנסה מכל מקור (כולל מריבית) כהכנסה, שאינה הכנסת עבודה הזכאית לקבלת הטבות המס. כמו כן סך ההכנסה של האדם לעיל אינו יותר מן התקרה, שהיא 126 אלף ש"ח לעמית יחיד (כלומר, שאינו עמית מוטב, וראה להלן), או 180 אלף ש"ח לעמית מוטב (כלומר, שהפקיד 16% לפחות מ-95% השכר הממוצע במשק, בקופה לקצבה).

בעיקרון, אצל אדם לעיל קיימות שתי אפשרויות לקבל את הטבות המס:

א.   כעמית יחיד (אפשרי מכיוון שתאריך לידתו קדם לשנת 1961) - באמצעות הפקדת 11% מן ההכנסה בעבור ניכוי (7%+4%) ועוד הפקדה של 5% מן ההכנסה כזיכוי.

ב.   כעמית מוטב - ניכוי בעבור הפקדה של  11% על הכנסה של 90 אלף ש"ח ועוד 11% על יתרת ההכנסה (עד 180 אלף ש"ח), ועוד זיכוי בגין הפקדה של עד 5% מן ההכנסה.

ניתן לראות, כי במקרה הספציפי שלפנינו שני סוגי ההטבות זהות, הן  מכיוון שסך ההכנסה של האדם אינו יותר מ-126 אלף ש"ח לשנה והן לאור תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) מיום 28.1.2008 [להלן - "חוק קופות הגמל"], שהפך את כל קופות הגמל לתגמולים לקופות לקצבה וביטל את ההבחנה בין הטבות של הפקדה למטרת הון ובין הפקדות למטרת קצבה שתוסבר להלן.

לשאלה 2:

על האדם לעיל לדעת, בהתאם לתיקון 3 לחוק קופות הגמל, שכל הפקדה החל מיום 1.1.2008, שגם אם היא בוצעה בקופת גמל לתגמולים, היא תיחשב כהפקדה בקופה לקצבה, ובכלל זה אף אם אדם בן 80 או יותר ביצע את ההפקדה.

כדי שהאדם יוכל למשוך את הסכום כסכום הוני, הוא יידרש לקיים את הנתונים הבאים:

א.   להעביר את הכסף לקרן פנסיה.

ב.   להראות כי הוא מקבל קצבה מקרן פנסיה, או פנסיה תקציבית, על סך מינימלי של 3,850 ש"ח צמוד למדד מארס 2008.

ג.    להיות זכאי לקבלת הקצבה, או היוונה על פי תקנון קרן הפנסיה. 

לכן, אי אפשר לדעת, כיצד יוכל האדם למשוך כספים, שהופקדו לאחר יום 1.1.2008 בפטור ממס, בלי לערוך חישוב של כלל תנאיו הפנסיוניים ושל הכנסותיו בעת המשיכה.

נכון להיום מתוכננת הצעת חוק, שטרם עברה בכנסת, לאפשר משיכה "רגילה" מקופת הגמל (ולא באמצעות התהליך שתואר לעיל) לאנשים, שסך צבירתם בקופת הגמל מהפקדות, שבוצעו לאחר יום 1.1.2008, נמוך מ-40 אלף ש"ח. אולם, טרם ניתן להתייחס לכך כהנחיה מחייבת. 

כמו כן על כספים, שהופקדו עד ליום 31.12.2007, יחול הדין הקודם.

לשאלה 3:

קופה לקצבה (שאינה קופת גמל לתגמולים, שהפכה להיות "קופת גמל לא משלמת לקצבה") משלמת את הכספים שנצברו בה, לאחר פטירת החוסך כדלקמן:

1.   לשארים (אלמנה, ילדים, או הורים) כקצבה.

2.   אם לא קיימים שארים - למוטבים, שהעמית החוסך ציין כמוטבים לסכום חד פעמי.

3.   אם הפטירה אירעה לאחר תחילת קבלת הקצבה, ואין קיימים שארים - הכסף עובר לקרן הפנסיה. 

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

חזרה למעלה

16.   הפקדות בקופת גמל עצמאית

על פי מאמרו של יועץ מס קובי יתח, בעניין חוזר אגף שוק ההון מיום 20.8.2008 בנושא: "הפקדות עמית עצמאי בקופת גמל לא משלמת לקצבה":

עובד שכיר הפקיד לקופת גמל כעמית עצמאי במהלך שנת 2008. הוותק שלו בקופת הגמל העצמאית הוא כ-10 שנים.

השאלה:

האם העובד יהיה זכאי בסוף שנת 2008 לניכוי/זיכוי על ההפקדות כעצמאי בשנת 2008, והאם יוכל למשוך את הכסף לאחר 15 שנה כמשיכה הונית ולא קצבתית?

יועץ מס קובי יתח משיב:

החל מחודש ינואר 2005, סכומים שהפקיד עמית עצמאי בקופת גמל לתגמולים אינם ניתנים למשיכה בתום 15 שנות ותק, אלא בגיל 60, ובלבד שהעמית צבר לפחות חמש שנות ותק.

החל מחודש ינואר 2008, כל קופות הגמל הפכו לקופות מסוג קצבה, ולמעשה כל הפקדה מיועדת לקצבה, ומשיכתה בגיל פרישה תותר כקצבה או כהיוון קצבה, ללא קשר לוותק שצבר העמית בקופה.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

17.   מיסוי פיצויי פרישה

נישום הועסק אצל מעביד משנת 1994, ופרש מן העבודה בחודש אפריל 2006. התקבלו אישורים מפקיד השומה על אופן ניכוי מס הכנסה מסכומי הפיצויים לקופות הגמל ולמעביד. סך הפיצויים הפטורים ממס הוא 45,000 ש"ח, כלהלן:

●        בשנת 2006 קיבל העובד מן המעביד סך של 15,000 ש"ח. הסכום כולו היה פטור ממס, כפי שנקבע באישור פקיד השומה.

●        בשנת 2006 קיבל העובד סכום נוסף, של 16,000 ש"ח, מקופת גמל, באישור של פקיד השומה. פקיד השומה הורה כי מכל סכום מעל 15,000 ש"ח ינוכה מס מרבי.

●        בשנת 2007 משך העובד כספים מקופת גמל אחרת. סכום הפיצויים שמשך - 24,000 ש"ח - חלק ממנו פטור ממס, וחלק ממנו חייב במס, והכול על פי אישור פקיד השומה.

●        נוסף על כך, בשנת 2007 משך העובד גם את כספי התגמולים שנצברו בקופה. משיכה של חלק מן הכספים מהווה משיכה כדין והם פטורים ממס, וחלק אחר חייב במס בשיעור 35%.

השאלות:

1.   האם כספי הפיצויים שנמשכו בשנת 2007 (העובד לא ביקש רצף פיצויים) יתחייבו במס בשנת 2006, או בעת משיכתם בפועל, כלומר בשנת 2007?

2.   לגבי כספי התגמולים אשר נמשכו בשנת 2007 - האם אירוע המס יהיה בשנת 2006, או ביום המשיכה בפועל, בשנת 2007?

רו"ח אבי קדוש משיב:

המסגרת הנורמטיבית:

תקנה 34א לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 [להלן - "התקנות"], קובעת כדלהלן:

"34א.    (א)  עמית-שכיר בקופת גמל לתגמולים או עמית בקופת גמל אישית לפיצויים, הזכאי למשוך סכומים מקופת הגמל, רשאי לבחור באחת מאלה:

(1)  אם הסכימה לכך הקופה - להשאיר את התגמולים או הפיצויים המגיעים לו בחשבון התגמולים בקופה ולמשוך סכומים בכל עת שיבחר ללא זכות להפקיד לחשבון כספים נוספים;

(2)  להעביר את כל סכום התגמולים או הפיצויים המגיעים לו לחשבון עמית-עצמאי באותה קופה או בקופת גמל לתגמולים אחרת או להעביר את כל הסכום האמור למרכיב התגמולים בחשבון בקופת גמל משלמת לקצבה;

ובלבד שסכום הפיצויים שיישאר בקופה או שיועבר לקופת גמל אחרת יהיה הסכום שנותר לאחר תשלום המס המגיע מן העמית לפי הנחיות פקיד השומה."

(ההדגשה אינה במקור - א' ק')

מסקנה:

משכך הוא, תשובותיי הן כדלהלן:

לשאלה 1:

העמית זכאי לתשלום כספי הפיצויים בעת פרישתו, כלומר: בשנת 2006. לכן הם יתחייבו במס בשנת 2006, כאמור.

כבדרך אגב אציין כי האמור בע"א 164/84 פקיד השומה גוש דן נ' מאיר שטיין (שגם אומץ בחוזר מס הכנסה מס' 21/87), בדבר החישוב המיוחד של הפטור ממס במקרה שהפיצויים שולמו לאורך תקופות שונות, אינו רלוונטי למקרה דנן, שכן - כאמור - סכומי הפיצויים שנותרו בקופה נחשבים, לעניין המס, פיצויים שנתקבלו במועד הזכאות להם, ולא במועד משיכתם מן הקופה.

לשאלה 2:

ההכנסה ממשיכה שלא כדין מקופת הגמל לתגמולים התרחשה רק במועד שבו כספי התגמולים נמשכו מקופת הגמל. בטרם משיכתם, הם אינם מהווים הכנסה. לכן, ברור שמשיכת כספי התגמולים במקרה הנדון תחויב במס בשנת המס 2007.

המשיב - מומחה לתחומים: מסים, שכר, דיני עבודה, פנסיה וקופות גמל.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

18.   משיכה שלא כדין מקרן פנסיה לתושב חוץ בגין הפקדותיו כתושב ישראל

נישומה הייתה תושבת ישראל עד חודש ספטמבר 2007. בתאריך זה, היא עקרה לגרמניה עם בעלה ובתה הישראלים, כדי לסעוד את אביה החולה תושב גרמניה.

מתאריך זה, הם תושבי גרמניה ומרכז חייהם הוא בגרמניה.

בגרמניה, הנישומה לעיל אינה עובדת.

בחודש יולי 2008, היא פדתה מקרן הפנסיה "מבטחים החדשה" כספי תגמולים ונוכה מהם מס בשיעור 35%. כספי התגמולים האלה נצברו לאורך שנות עבודתה של הנישומה כתושבת ישראל.

השאלה:

האם יש דרך לפטור את הכספים לעיל ממס ולקבלם חזרה, עקב מיעוט הכנסות, או עקב היותה של הנישומה תושב חוץ, או מכל סיבה אחרת ?

יועץ מס קובי יתח ורו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ - משיבים:

תחילה, להבהרה, אנו יוצאים מנקודת הנחה, כפי שמוצג בשאלה - שהנישומה אינה נחשבת כתושב ישראל בשנת 2008.

סעיף 11(1) לאמנה למניעת כפל מס, שנחתמה עם גרמניה, קובע כדלקמן:

"(1) אנונות, קיצבאות וגמולים דומים אחרים ששולמו תמורת עבודה שנעשתה בעבר, יוטל עליהם מס רק באותה ארץ שהמקבל הוא תושב בה.

(2)  על אף הוראות סעיף קטן (1) לעיל, אנונות, קיצבאות וגמולים דומים אחרים תמורת עבודה שנעשתה בעבר ששולמו מתוך קרנות ציבור של מדינת הצד המתקשר האחד, של מדינה ממדינותיו או של יחידת-משנה פוליטית שלו או של רשות מקומית שלו, לתושב שטח מדינתו של הצד המתקשר האחר, יוטל עליהם מס בשטח מדינתו של הצד המתקשר הנזכר ראשונה; לא יוטל עליהם מס בשטח מדינתו של הצד המתקשר האחר.

(3)  סעיף קטן (2) לעיל יחול גם על אנונות, קיצבאות וגמולים דומים אחרים תמורת עבודה שנעשתה בעבר, ששולמו - כשהמדובר הוא ברפובליקה הפדרלית - על ידי הדויטשה בונדסבנק, הדויטשה בונדסבאהן והדויטשה בונדספוסט, וכשהמדובר הוא בישראל - על ידי בנק ישראל."

על פי הדין, הוראות אמנת המס גוברות על הוראות פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], והדין הפנימי הישראלי.

מן האמור באמנה עולה, כי אם הנישומה עבדה באחד ממשרדי הממשלה, ברשות מקומית, או בבנק ישראל וקיבלה מהם פנסיה תקציבית, אזי על אף שהיא כבר אינה תושבת ישראל בעת המשיכה, לישראל יש זכות למסות את הכספים האלה.

בכל יתר המקרים, רק לגרמניה יש זכות מיסוי על הכספים האלה. על כן, לכאורה, הניכוי במקור בישראל נעשה שלא כדין, ויש לפנות לרשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"] ולבקש את החזר המס, שנוכה בניגוד להוראות האמנה.

ייתכן כי יכולה לעלות טענה של רשות המסים, אשר על פיה משיכה שלא כדין, בהתאם לסעיף 87 לפקודה, על אף שהיא נעשית מקופת גמל, אינה נחשבת כ"תשלום קצבה", או כ"גמולים דומים אחרים", שכן היא מהווה מעין מקור עצמאי למיסוי.

כאמור לעיל, סעיף 11 לאמנה דן במיסוי קצבאות וגמולים, ולכן יכולה, לכאורה, להתקבל הטענה שאין הוא חל על משיכה שלא כדין.

ייתכן שגם ניתן למצוא תמיכה עקרונית בגישה זו. שכן ניתן להניח, שעמדת משרד האוצר היא שכספים, שהופקדו בקופת גמל, לא יהיו ניתנים למשיכה מידית, אלא רק במועדים ובתנאים, כקבוע בתקנות קופות הגמל, בין אם הנישום עזב את הארץ ובין אם לאו.

המשיבים - ממשרד שטיינמץ, עמינח ושות', רואי חשבון.

הערות והארות נוספות

מאת: עו"ד (רו"ח) רונן ארויו

בהמשך לתשובתם של יועץ המס קובי יתח ורו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ מובאים להלן הערות והארות נוספות: מדובר בשאלה העוסקת בתושבת גרמניה, שפדתה את כספי קרן הפנסיה שנצברו לה בעבר במהלך עבודתה בישראל, עת הייתה תושבת ישראל, בפדיון מוקדם המנוגד לקבוע בתקנות.

קרן הפנסיה ניכתה לנישומה 35% מס במקור (כפי שהייתה נוהגת לו תושב ישראל היה מושך את הכספים במועד המוקדם לקבוע בדין). השאלה הייתה: האם לאור היות המשיכה מבוצעת בידי תושבת חוץ, מן הראוי שלא להתחייב במס בישראל בשל משיכה זו?

בתשובתם הזכירו המשיבים את סעיף 11 לאמנה למניעת כפל מס בין ישראל לגרמניה [להלן - "האמנה"], העוסק במיסוי קצבאות. על פי הסעיף, אם מקור הקצבה מקרן פנסיה היה בעבודת הנישומה בישראל שלא אצל מעסיק - שהוא המדינה, רשות מקומית או בנק ישראל - הרי קבלת קצבה מאותה קרן פנסיה בידי תושבת גרמניה לא הייתה מתחייבת במס בישראל. אם תושבת החוץ צברה את זכויותיה בקרן מעבודה אצל מדינת ישראל, רשות מקומית או בנק ישראל - או אז קצבה מקרן פנסיה שהייתה משתלמת לה הייתה מחויבת במס בישראל.

בהמשך לכך התלבטו המשיבים בשאלה: האם משיכה חד-פעמית של כספי קרן פנסיה, שלא בדרך של קצבה ושלא בהתאם לדין, אכן מהווה קצבה החוסה תחת סעיף 11 לאמנה? המשיבים לא הכריעו בנושא זה, וציינו כי ייתכנו טענות לכאן ולכאן.

לטעמי, על הנישומה לזנוח את טיעון סעיף 11 לאמנה דלעיל (ניתן להשתמש בו כטיעון חלופי), ולגשת לרשויות המס בישראל כשבפיה הטיעון כי משיכה חד-פעמית מקרן פנסיה בניגוד לדין מהווה רווח הון, או לחלופין - וכפי שכבר קבעה הפסיקה בישראל (בפסק דין עמ"ה 1165/01 בראל ישראל נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 2, מיסים יח/6, ה-22) - הכנסה מיוחדת שמקורה הוא סעיף מיוחד בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] - סעיף 87 לפקודה.

לאחר שמשיכת כספי הפנסיה תסווג כרווח הון או כהכנסה מיוחדת, אביא להלן סעיפים נוספים מן האמנה, אשר בזכות קיומם, גם אם מקור הכספים שבקרן הפנסיה הוא עבודת הנישומה בעבר אצל מוסדות מדינת ישראל, עדיין משיכה טרם זמנה של כספי קרן פנסיה לא תחויב במס בישראל.

היה והמשיכה תסווג כרווח הון, סעיף 7(1) לאמנה קובע כי רווחי הון של תושב גרמניה, שמקורם בישראל - לא ניתן לחייבם במס בישראל כי אם רק בגרמניה: "בכפוף להוראות סעיף 3, סעיף קטן (3) לאמנה זו, רווחים של תושב הארץ האחת הנובעים ממקורות שבתחומי הארץ האחרת ממכירה, העברה או חילוף של נכסי הון, יוטל עליהם מס רק באותה ארץ הנזכרת ראשונה."

היה והמשיכה תסווג כפריט הכנסה מיוחד, ללא שיוך למקור הכנסה ספציפי בפקודה (וסביר ביותר שכך יהיה, לאור פס"ד בראל ישראל שאוזכר לעיל), הרי אז סעיף 17 לאמנה קובע מפורשות כי מס על פריטי הכנסה מיוחדים שכאלה יוטל רק במדינת תושבות הנישום, קרי בענייננו - בגרמניה: "פריטי ההכנסה שלא הוזכרו במפורש בסעיפים הקודמים, יוטל עליהם מס רק באותה ארץ בלבד שהמקבל הוא תושב בה."

הנה כי כן, הן הפסיקה בישראל והן סעיף 17 לאמנה תומכים באפשרות לחייב במס משיכה שלא כדין מקרן פנסיה בישראל בידי תושב גרמניה, אך ורק בגרמניה, ללא כל חיוב בישראל.

יש להגיש דוח מס בישראל לשם קבלת המס שנוכה במקור בהחזר, או לפעול לקבלת אישור פטור מניכוי מס במקור טרם ביצוע המשיכה שלא כדין מקרן הפנסיה.

אחתום את דבריי בדברים להלן: רשויות המס בישראל עלולות לטעון כי החיוב במס לפי סעיף 87 לפקודה אינו מהווה חיוב במס של "פריט הכנסה", ולכן לנישומה לא מוקנית ההגנה שבסעיף 17 לאמנה.

לטעמי, טיעון זה אינו נכון משפטית, שכן כותרת חלק ד' לפקודה, שבו מצוי סעיף 87 לפקודה, היא "חישוב ההכנסה במקרים מיוחדים" - ללמדך כי מדובר כאן בקביעת פריט הכנסה עם שיעור מס מיוחד.

 

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

19.   משיכה שלא כדין מקרן פנסיה

לנישום לא היו הכנסות כלל בשנת 2007. לפיכך, הוא פדה כספי תגמולים מקרן פנסיה שבה חסך כספים כעצמאי.

בשנת 2007, הוא היה תושב ישראל.

השאלות:

1.   מה ניתן לעשות היום, כדי לקבל פטור ממס, עקב מיעוט הכנסות ולקבל את החזר המס שהוא שילם ?

2.   אם אי אפשר לקבל את הנ"ל - האם אפשר היה לבקש פטור ממס לפני משיכת הכספים לעיל ולמשוך בפטור ממס בבת אחת או לשיעורין ?

יועץ מס קובי יתח ורו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ - משיבים:

כנגד הכנסות ממשיכה שלא כדין, על פי עמדה מקילה של רשות המסים בישראל, ניתן לקזז אך ורק נקודות זיכוי אישיות (2.25 נקודות זיכוי). תקנה 38 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 [להלן - "התקנות"], הדנה במשיכה מקופות גמל אצל עמית עצמאי, מפנה בסעיף משנה א(1) לעילות המשיכה, הקבועות בתקנות 34(ב)(2) עד (5).

בתקנה 34(ב)(2) מתוארת האפשרות למשיכה בפטור ממס, בשל מיעוט הכנסות בזו הלשון:

"34(ב)(2)    אין לו ולבן זוגו הכנסות העולות על סכום ההכנסה המזערית בחודש מסוים, והגיש הצהרה לקופת הגמל בדבר גובה הכנסותיו והכנסות בן זוגו לאותו חודש, בתוך 60 ימים מתום אותו חודש (להלן - ההצהרה); הוגשה הצהרה כאמור, תשלם קופת הגמל לעמית מהתגמולים העומדים לזכותו, סכום שהוא ההפרש שבין סכום ההכנסה המזערית לבין סכום הכנסות בני הזוג כאמור בהצהרה; ההצהרה תהיה בתוקף לתקופה של חודשיים נוספים על החודש שלגביו ניתנה (להלן - תקופת הזכאות), זולת אם בתקופת הזכאות הוגשה לקופת הגמל הצהרה מתקנת של העמית או שניתנה לה הודעה מטעם הנציב על הפסקת התשלום על פי פסקה זו, כולו או חלקו; בתום כל תקופת זכאות יהיה העמית רשאי להגיש הצהרה חדשה; בפסקה זו, 'סכום ההכנסה המזערית' - סכום שכר מינימום לחודש, לפי חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987, ואם בשנת המס היה לעמית ולבן זוגו לפחות ילד אחד שטרם מלאו לו 18 שנה - כפל הסכום האמור."

המשיבים - ממשרד שטיינמץ, עמינח ושות', רואי חשבון.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

 

חזרה למעלה

 

20.   כספים, המופקדים בקרן פנסיה, לאחר פטירת המבוטח

עובד רווק הפקיד כספים בקרן פנסיה דרך המשכורת, שקיבל במשך כ-20 שנה.

בהגיעו לגיל 50 - נפטר. כשנה לפני כן העובד לעיל הפסיק לעבוד בשל מצב בריאותו, וקיבל קצבה במשך כשנה עד לפטירתו.

השאלות:

1.   האם מגיעה ליורשים יתרת הכספים שנצברו בקופה בהנחה, שאין מוטבים / שאירים רשומים בפוליסה ?

2.   האם הכספים מגיע ליורשים על פי חוק - למשל, לאמו ?

3.   אם מגיעים כספים ליורשים - האם יש התיישנות, כאשר היורשים טרם דרשו את הכסף ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:

בקרנות הוותיקות, לאחר פטירת העמית ללא זכאים לפנסיית שאירים, אין החזר כספים ליורשים.

בקרנות החדשות, שקמו החל בשנת 1995, הרי כאשר אין זכאים לפנסיית שאירים, ערך הפדיון מוחזר ליורשים.

אני מציע לפנות לקרן ולבקש תשובה ממנה. אם התשובה אינה מבוססת, ניתן לבחון את תשובתה לאור פרטי המקרה.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

21.   הפקדות לפוליסה הונית ואישור היוון קצבה

עובד שכיר בן 50 צבר עד כה קצבה של יותר מ-10,000 ש"ח (לגיל פרישה).

הוא מעוניין להמשיך להפקיד כספים על חלק מן השכר, המיועד לפוליסה הונית / לקופת גמל.

השאלות:

1.   האם בגיל פרישה, כאשר יבקש העובד לעיל לפדות את הסכומים שנצברו בהון, הוא יקבל:

את הצבירה בניכוי מס, או הקופה המשלמת תצטרך לערוך לו חישוב של היוון קצבה, על פי המקדמים שיהיו בעוד כ-17 שנה ?

2.   למען הסר ספק, יש לציין, כי השאלה אינה על חישוב המס, אלא על דרך חישוב הפדיון במועד הפרישה. האם הצבירה היא כמו שהיא? או שעל פי הצבירה ועל פי המקדמים שיהיו, יחשבו אז את ההיוון ?

יועץ מס קובי יתח משיב:

החל מחודש ינואר השנה, לאחר תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, הפכו גם קופות הגמל ההוניות להיות סוג של קופת גמל לקצבה.

ההפקדות כעמית עצמאי יניבו הטבות מס לשואל, בהתאם להוראות סעיפים 45א ו-47 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961. אולם, מאחר שמדובר בהפקדות לקצבה, הרי המשיכה בסכום חד פעמי תתאפשר בדרך של היוון קצבה בלבד. היוון הקצבה יהיה פטור ממס רק אם ההיוון הוא החלק הפטור ממס של אותה הקצבה.

אם העובד לעיל יבקש להוון סכומים, העולים על 35% מקצבתו המזכה, והכוללת את כל הקצבאות יחד עד לתקרה של 7,200 ש"ח לחודש, הרי חלקו של ההיוון יהיה חייב במס.

לעניין אופן חישוב סכום ההיוון - כיום, אין קביעה ברורה לכך בחוק ולמעשה, כל היוון מתבצע בהתאם לסוג התוכנית ולמקדם הקבוע בה. אך ייתכן, כי בעתיד ייקבע לכך מקדם אחיד.

המשיב - ממשרד שטיינמץ, עמינח ושות', רואי חשבון.

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

 

22.   החזר מס עקב טעות בזקיפת כספים לקופת גמל

לעובד הופרשו כספים במשך כמה שנים לקופת גמל לקצבה. חשב השכר רשם את קופת הגמל כהונית, ועקב כך נוצרה הכנסה זקופה.

טופס 106 אינו מציג את ההכנסה הזקופה, כך שהברוטו כולל את זקיפת השכר השגויה.

השאלה:

האם כיום ניתן להגיש החזר מס על בסיס האישורים השנתיים, שמראים כי ההפקדה היא לקצבה ולא להון ?

יועץ מס קובי יתח ורו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ - משיבים:

כיוון שטופס 106 אינו מציג בנפרד את זקיפת השכר השגויה, יש לבקש את תיקונו מחשב השכר. לחלופין, יש לקבל מכתב מן החברה המעסיקה, המפרט בכל שנה מה היה סכום זקיפת השכר, שנכללה בסכום הברוטו של המשכורת.

אם גם אי אפשר לקבל את המכתב מן החברה, יש לאסוף את כל תלושי המשכורת שבהם, יש להניח, ניתן לראות בנפרד את סכום הברוטו ששולם לעובד ואת סכומי הזקיפה השגויים.

נוסף על כך, יש להצטייד באישור מחברת הביטוח, המעיד שהפוליסה שבה בוצעה ההפקדה היא פוליסה לקצבה ובהתאם נדרש להראות באמצעות המכתב מן החברה, או באמצעות זיהוי שֵמי של הקופה, כפי שמופיע בתלושי השכר או בטופס 106, שזו אכן הקופה הנזכרת בתלושי השכר ובטופסי 106, ושאין מדובר בקופות שונות.

את האישורים לעיל יש לצרף לדוחות ההחזר (על טופס 1301), שיש להכין לכל אחת משנות המס הרלוונטיות. סכום המשכורת, שיירשם בטופס 1301, יהיה כמובן סכום המשכורת ברוטו, ללא זקיפת השווי השגויה, ואילו יתר הפרטים יירשמו כפי שהם מופיעים בטופס 106.

אגב, אם קופת הגמל, שבה בוצעו ההפקדות, היא קרן פנסיה מקיפה, ישתנה גם סיווג הזיכוי (לקוד 045), נוסף על האמור בדוח. שכן, זוהי הפקדה המעניקה זיכוי בשיעור 35%, במקום בשיעור 25%.

המשיבים - ממשרד שטיינמץ, עמינח ושות', רואי חשבון.

 

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

23.   התקרה לצורך הפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה

בתיקון מס' 163 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1963 [להלן - "הפקודה"], נאמר כי התקרה לצורך ההפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה היא בגובה סך כל השכר הממוצע בשנת המס, כשהוא מחולק בשלוש (30,652 ש"ח).

השאלה:

האם תקרה זו היא חודשית, כך שההפרשה המוכרת היא: 30,652 X 3.5%, או שמדובר בתקרה שנתית, כך שהתקרה החודשית היא 2,554 = 12 / 30,652 ש"ח, וההפרשה המותרת היא 89 ש"ח בלבד?

רו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ משיב:

התקרה היא תקרת שכר חודשית, שלגביה ניתן להפקיד, במגבלות ובהתניות הקבועות בסעיף 32(14) לפקודה, עד שיעור 3.5% לחודש. דהיינו, מדי חודש ניתן להפקיד כהוצאה מוכרת לצורכי מס 1,073 ש"ח (30,652 X 3.5%).

 המשיב - ממשרד שטיינמץ, עמינח ושות', רואי חשבון.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

   

24.   הבהרת סוגיית תיקון מס' 3 לחוק קופות הגמל

נישום עבד במשך שנים, במשרה ציבורית. בהמשך הזמן הוא התפטר והפך להיות עצמאי. אולם, הוא נשאר זכאי לפנסיה תקציבית בשיעור מסוים, בעת הפרישה לגמלאות. בתיקון 153 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], נאמר שמי שזכאי לפנסיה תקציבית יכול לקבל הטבות מס מהפקדה בקופת גמל, בלי להפקיד קודם לרובד פנסיה מוגדר.

מסתבר שכדי לקבל הטבה זו, צריך לעבוד כשכיר ומעבודה זו להיות זכאי לפנסיה תקציבית.

השאלות:

1.   מה ההבדל בין זכאות לבין פנסיה תקציבית ?

2.   מדוע שכיר כן זכאי להטבות, ואילו עצמאי שהפסיק להיות שכיר, אך הוא זכאי לפנסיה תקציבית, אינו יכול לקבל הטבה זו ?

רו"ח אבי קדוש משיב:

רלוונטיות הסוגיה לאחר תיקון מספר 3 לחוק קופות הגמל

כיום, לסוגיה המתוארת בשאלה אין רלוונטיות - החל משנת 2008, לאחר תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 [להלן - "חוק קופות הגמל"]. שכן, בעקבות התיקון האמור נסגרו כל קופות הגמל לתגמולים להפקדות חדשות, וניתן להפקיד בקופות גמל למטרת קצבה בלבד.

בעקבות תיקון 153 לפקודה נוצרו שלושה סוגי עמיתים:

1.   עמית מוטב - מי שהופקד בעבורו סכום לקצבה, שהוא לפחות בשיעור 16% מן השכר הממוצע במשק (או מעט פחות בשנים 2008-2006).

2.   עמית יחיד - מי שתואם אחד מן התנאים הבאים:

א.    נולד לפני שנת 1961.

ב.    "הייתה לו, בשנת המס, הכנסת עבודה שבשלה הוא זכאי לקצבה על פי דין או חוזה."

3.   יחיד שאינו עמית מוטב ושאינו עמית יחיד - כל עמית, שאינו תואם אף אחד מן התנאים לעיל (כלומר: הוא נולד בשנת 1961, או מאוחר יותר; אין לו בשנת המס הכנסת עבודה, שבשלה הוא זכאי לקצבה על פי דין או חוזה; ולא הופקדו בעבורו סכומים לקצבה בשיעור לעיל).

לסיווג סוגי העמיתים, כאמור, עדיין יש השלכות שונות, הנוגעות להטבות המס בגין ההפקדות. אולם, בכל הקשור להפקדה בקופת גמל, בלי להפקיד קודם ברובד פנסיוני מוגדר (שזהו הנושא שנידון בשאלה), אין כיום כל משמעות. שכן, כאמור, אי אפשר להפקיד יותר בקופת גמל לתגמולים, וכל ההפקדות הן אך ורק לקופת גמל לקצבה.

המצב טרם תיקון מספר 3 לחוק קופות גמל

למרות האמור, וכדי להפיס את דעת השואל, אנסה להשיב בקצרה על השאלה, מבחינת המצב שהיה רלוונטי טרם תיקון מס' 3 לחוק קופות הגמל:

אכן צודק השואל בקביעתו, שכדי שתתאפשר הפקדה לקופת גמל הונית, ללא רובד ראשון לקצבה, נדרש שהעובד יעבוד כשכיר וכן להיות זכאי בשל עבודתו זו לפנסיה תקציבית. שכן, האופציה השנייה להיכנס להגדרת "עמית יחיד" הנה, כאמור: "היתה לו, בשנת המס, הכנסת עבודה שבשלה הוא זכאי לקצבה על פי דין או חוזה" (סעיף 47(6)(2) לפקודה). [ההדגשה אינה במקור - א' ק']

המחוקק - בתיקון 153 לפקודה - ראה לנכון "לכוון" את הציבור למסלול הקצבה, כדי לאפשר קיום בכבוד לציבור החוסכים. המחוקק אינו רואה בצבירת הפנסיה, בשנים הקודמות, מעשה שדי בו כדי לאפשר קיום בכבוד, אם העמית אינו ממשיך לצבור זכויות לפנסיה, לכל אורך שנות עבודתו.

זאת, על אף שבמקרים יוצאי דופן, שבהם הופקדו סכומים גבוהים במסלול קצבה, לאורך שנים בשנים עברו, יהיה די באותן ההפקדות הישנות, כדי לאפשר קיום בכבוד.

גם השואל מציין בדבריו, כי הוא זכאי רק ל"שיעור מסוים" מן הפנסיה התקציבית, בשל שנות עבודתו במשרה הציבורית - דבר שמלמד שהפנסיה, שתתקבל בבוא העת, תהיה נמוכה מסכום השכר שבגינו נצברו הזכויות.

המחוקק מעוניין, שזכויות הפנסיה ימשיכו להיצבר באופן שוטף ותמידי, כיוון שלולא כך, בדרך כלל לא יהיה די בפנסיה המובטחת, בשל ההפקדות הישנות, כדי לאפשר לעמית רמת חיים סבירה, בהשוואה לרמת החיים שאליה הוא התרגל בטרם פרש לפנסיה. מסיבה זו, רק אם זכויות הפנסיה התקציבית ממשיכות להיצבר בשנת המס, תתאפשר גם פנייה למסלול ההוני.

כיום, כיצד המחוקק מבטיח קיום בכבוד

בתיקון מס' 3 לחוק קופות הגמל דאג המחוקק להבטיח קיום בכבוד לציבור החוסכים, בכך שאיפשר להוון סכומים מקופת הקצבה, רק למי שהוכיח את קיומה של קצבה מינימלית (3,850 ש"ח בערכים של היום) לכל ימי חייו. כך תושג, מחד, המטרה של קיום בכבוד, ומאידך, תתאפשר משיכה הונית חד-פעמית.

באופן זה, אם אכן יש די בסכומי הצבירה של זכות הפנסיה התקציבית (במקרה של השואל), או של כל קופת גמל לקצבה אחרת, כדי להבטיח קצבה מינימלית, תתאפשר משיכת כל יתרת הכספים באופן חד-פעמי, כאשר חלק נכבד ממנה יהיה פטור ממס.

 המשיב - מומחה לתחומים: מסים, שכר, דיני עבודה, פנסיה וקופות גמל.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

25.   פדיון כספי קופת גמל, קרן השתלמות וקרן פנסיה לפני תום המועד החוקי

נישום נוסע לחוץ לארץ למטרת לימודים, והוא מעוניין "לשבור" קופות שונות. הנישום מעוניין לברר נקודות שונות על כל אחת מן הקרנות הבאות בנפרד (השתלמות, פנסיה, וביטוח מנהלים).

השאלות:

1.   מה הן ההשלכות של פדיון הקרנות (בעלות ותק של שנתיים בערך):

א.    מבחינת המיסוי.

ב.    מבחינת קנסות שבירה וכו' - והאם ניתן להימנע מחלק מן ההשלכות (לפחות מבחינת המיסוי), עקב העובדה, כי העובד לא יעבוד במהלך השנה הקרובה (בנסיעה ללימודים בארה"ב - קיים שם איסור על עבודה תחת ויזת סטודנט), או באמצעות המתנה מסוימת מנקודת סיום העבודה ועד דרישת הפדיון ?

2.   תוך כמה זמן מן ההודעה על הפדיון, העובד צפוי לקבל את הכספים, והאם קיימים סידורים כלשהם, כדי להזרימם ישירות לחשבון הבנק ?

רו"ח אבי קדוש משיב:

לעניין כספי הפיצויים: הנישום יכול למשוך אותם במלואם מקרן הפנסיה ומקופת הגמל, בהנחה שמדובר בפיטורים, כאשר יש ניתוק מוחלט של יחסי עובד-מעביד.

החלק הפטור של הפיצויים הוא עד לתקרה של 10,500 ש"ח, או של משכורת אחרונה בגין כל שנת עבודה. היתר - חייב במס שולי. ניתן לבחור ברצף קצבה, בגין החלק החייב (או בפריסת מס על פני שש שנים מקסימום - שנה בגין כל ארבע שנות עבודה).

בענייננו, הנישום עובד שנתיים בלבד במקום עבודתו הנוכחי, אך ייתכן שבעבר הוא עבד במקומות עבודה אחרים ובחר באופציה של רצף פיצויים. במקרה כזה, לצורך קביעת הזכאות לפריסה, ייספרו כל תקופות העבודה שלו, שבגינן הוא בחר ברצף פיצויים.

מבחינת תנאי הקופות: גם יתרת כספי הפיצויים (לאחר שנגבו מהם דמי ניהול, בהתאם לתנאי ההתקשרות) חייבת בקנס פדיון מוקדם, גם אם מדובר בעזיבת עבודה (בביטוח מנהלים - כ-12%, ובקרן פנסיה - כ-0.25% לשנה).

אם המעביד חתם מראש על "זכאות ללא תנאי" לשבע שנים (בקופה הונית), או לשלוש שנים (בקופת קצבה) - תהיה אפשרות לבחור בסכום האמור, או בסך ההפקדות של המעביד לפיצויים, כאשר הן צמודות למדד - על פי הגבוה מביניהם (הסכום יבוא על חשבון יתרת תגמולי המעביד והעובד בשווה).

לעניין כספי התגמולים: עקרונית, כספי התגמולים אינם ניתנים למשיכה לפני גיל הפרישה (או גיל 60 בקופת קצבה, על פי קצבה מוכרת), אלא כ"משיכה שלא כדין" החייבת במס, בשיעור 35% (בקופה הונית), או במס מינימלי, בשיעור 35% (בקופת קצבה), אלא אם נתקיימו "מצבי מסכנות", המפורטים בתקנות קופות הגמל.

אחד ממצבים אלה מתקיים, כאשר הכנסות הנישום פחותות מן "ההכנסה המזערית" (שכר מינימום לחודש = 3,850 ש"ח, או כפל שכר המינימום לזוג, אם לעמית ולבן זוגו יש ילד אחד לפחות מתחת לגיל 18) ובתנאים המפורטים בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור לניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, בתקנה 34(ב)(2).

בהנחה שלעובד המדובר לא תהיה הכנסה בסך ההכנסה מזערית (שכן נתון בשאלה שאיננו עובד), הוא יהיה זכאי למשוך סכומים, שיביאו את הכנסתו עד לסך ההכנסה המזערית. כלומר: אם הכנסתו החודשית תהיה 1,000 ש"ח, הוא יוכל למשוך סך 2,850 ש"ח בגין כל חודש (ובסך הכול 34,200 ש"ח לשנה).

נוסף על כך, ניתן לקבל נקודות זיכוי אישיות (2.25 לגבר ו-2.75 לאישה - לכל שנת עבודה), כנגד המס שנובע ממשיכה שלא כדין. כך, אם,  למשל, לעובד אין כל הכנסה השנה (יש לבדוק זאת בכל שנת מס בנפרד), הוא יוכל למשוך סכום של עד 14,580 ש"ח (לגבר), או 17,820 ש"ח (לאישה) ללא חבות מס, עקב ניצול נקודות הזיכוי כנגד סכום זה.

מבחינת תנאי הקופות - כנזכר לעיל, באשר לפיצויים, יש קנס בגין פדיון מוקדם בסכום לעיל.

אם המעביד חתם על זכאות ללא תנאי, יש לשים לב, שייתכן שנגבו סכומים בעבור הפיצויים, שהקטינו את כספי התגמולים.

לעניין קרן ההשתלמות - כעיקרון, יש צורך להמתין שש שנים מיום פתיחת הקופה (או שלוש שנים - אם זה למטרת השתלמות ובסכום עלותה), כדי שתתאפשר משיכת הכסף.

אם העובד רוצה למשוך את הכסף בטרם עת, דין הכספים יהיה כדלהלן:

קרן עובד - פטורה ממס.

קרן מעביד - חייבת כמו שכר עבודה (מס שולי).

ריבית ורווחים - מס בשיעור 20% (החל משנת 2006).

מבחינת תנאי הקופה - לא ידוע לי על קנס פדיון מוקדם.

 

הערת המשיב:

יש לשים לב, שמשיכות מקרן ההשתלמות, וכן כספי פיצויים מהווים הכנסה, שיש צורך להתחשב בה בחישוב ההכנסה המזערית, לצורך משיכת כספי תגמולים בפטור ממס.

כמו כן ייתכן, שכל נקודות הזיכוי האישיות או חלק מהן ינוצלו בגין הכנסות אלה, גם אם לעובד אין כל הכנסות אחרות, ואז לא יהיה אפשר להשתמש בנקודות זיכוי אלה כנגד ההכנסה ממשיכה שלא כדין מכספי תגמולים חייבים, או שיהיה ניתן להשתמש רק בחלק מהן.

המשיב - מומחה לתחומים: מסים, שכר, דיני עבודה, פנסיה וקופות גמל.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

26.   ריבית על פיצויים בביטוח מנהלים

נישום קיבל פיצויים פטורים בשנת 1997, ואת החלק החייב ייעד לרצף קצבה. חברת הביטוח טוענת כי הריבית שנצברה נזקפה לחלק הפיצויים, ולא לחלק התגמולים.

השאלות:

1.   האם זה נכון ? אם כן - האם ריבית זו שנזקפה לתגמולים פטורה ממס ?

2.   מהו הסעיף בחוק הדן בכך ?

יועץ מס קובי יתח, ורו"ח (עו"ד) שמוליק הירשפלד - משיבים:

עד שנת 2003, רשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"] לא טיפלה בסוגיה, וחברות הביטוח נהגו לזקוף את הריבית לסעיף התגמולים. בהתאם, כיוון שבדרך כלל משיכת התגמולים הייתה פטורה ממס, נהנו מהפטור גם הרווחים שנצברו על כספי הפיצויים.

ואולם, בשנת 2003 הוספה תקנה 49ב לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, שקבעה כדלקמן:

"ייחוס רווחי חשבון קופת הגמל למרכיבי חשבון קופת הגמל, למעט בקרן ותיקה ובקרן חדשה מקיפה, ייעשה... לפי חלקן היחסי של היתרות בכל אחד ממרכיבי חשבון קופת הגמל...".

לעניין תחולת התקנה נקבע כי היא תחול רק על פוליסות ביטוח שהוצאו ביום 1.1.2004, "ואולם לעניין תשלומים בפוליסות שהוצאו לפני יום 1.1.04, רשאי הנציב להורות על אופן חישוב הרווחים ועל אופן זקיפתם, בתנאים ובתיאומים שקבע".

לפיכך, בהתאם לסמכות שהוקנתה, שלחה רשות המסים הודעה לחברות הביטוח, ובה דרשה כי גם לגבי פוליסות ישנות ייוחסו הרווחים בין התגמולים לבין הפיצויים באופן יחסי.

חיזוק לעמדת רשות המסים - כי יש להחיל את העיקרון שיש לייחס רווחים לפיצויים גם על תשלומים שבוצעו לפני החקיקה של הפקודה - ניתן למצוא בסעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, הדן בפטור על פיצויי פיטורים.

כך לגבי יישום הסדר רצף פיצויים, נקבע בסעיף משנה (א)(4)(ב)(2) של סעיף 9(7א) לעיל, כי בעת פרישתו מהמעביד האחרון ייחשבו ככספי פיצויים "הסכומים העומדים לזכותו בקופת הגמל לפיצויים... שמקורם במענקים בשל פרישות... לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליהם...".

כך, בסעיף משנה (ז) של סעיף 9(7א) לעיל נקבע כי אם העובד חזר מהסדר רצף קצבה שביצע בעבר "יראו את כל הסכום... כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים עליו, כמענק פרישה...".

המשיבים - ממשרד שטיינמץ, עמינח ושות', רואי חשבון.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

       

27.   צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף

השאלה בנושא צו ההרחבה לביטוח פנסיוני לכל ענפי המשק:

האם בעקבות צו ההרחבה ושיעורי ההפקדה המדורגים בצורה עולה מדי שנה, כפי שפורסמו בסעיף 6ד לתוספת ההוראות המורחבות, ניתן עדיין להפקיד את אותו רכיב הפיצויים בקופה מרכזית לפיצויים, או שיש להפקיד את רכיב הפיצויים שבתוספת (מקסימום בשיעור של עד 5%) בקופה על שם העובד ועל פי בחירתו  ?

יועץ מס קובי יתח משיב:

בעקבות תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, החל מחודש ינואר 2008 רשאי מעביד להפקיד פיצויים בקופה מרכזית לפיצויים, רק לעובד שעבורו הוא הפקיד כספי פיצויים בקופה מרכזית לפיצויים בחודש דצמבר 2007.

בהנחה שהשאלה דנה בעובד כזה, התשובה הנה: על פי צו ההרחבה להסכם הקיבוצי לפנסיית חובה, את שיעור הפיצויים המינימלי חייב המעביד להפקיד לטובת עובדו בקופת הגמל לקצבה, שבה מופקדים כספי התגמולים. אם המעביד מעוניין להפקיד סכומים נוספים לפיצויים, העולים על השיעור המינימלי המחויב מכוח הצו, הוא רשאי לעשות כן, כפוף לאמור לעיל, גם בקופה מרכזית לפיצויים, ובלבד שהבסיס מופקד לקופת גמל לקצב

המשיב - ממשרד שטיינמץ, עמינח ושות', רואי חשבון.

  

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

28.   הפרשות לפנסיה לנישום שהכנסתו כפולה: גם כ"עצמאי" וגם כ"שכיר"

נישום החל את שנת 2007 כשכיר, ובחודש אפריל החל בפעילות עצמאית. מחודש אפריל החל הנישום להפריש לקופת גמל לקצבה סך של 1,085 ש"ח (רובד ראשון חודשי המתחייב כדי לקבל ניכוי על קופת גמל הונית).

סך כל הפקדותיו השנתיות כעמית עצמאי מסתכם בכ-10,000 ש"ח, ונוסף על כך הפריש כעמית שכיר סכום של כ-3,500 ש"ח. כלומר, סך כל הפרשותיו לקופת גמל לקצבה הוא 13,500 ש"ח.

השאלה:

האם אותו נישום יזכה בניכוי בעבור הפקדותיו לקופת גמל הונית ?

רו"ח אייל מנדלאוי משיב:

התשובה חיובית. בשנת 2007 נדרש סכום של 13,024 ש"ח למסלול קצבה כדי להיחשב לעמית מוטב. בבדיקת הזכאות יש להביא בחשבון את הסכומים ששולמו בשלו לקצבה, הכוללים: סכומים כעצמאי, סכומים כשכיר, חלק מעביד לקצבה וחלק מעביד לפיצויים.

אם מתקיים התנאי, ניתן ליהנות מניכוי גם בגין ההפקדה ההונית.

 המשיב - מומחה למיסוי יחיד וקופ"ג, ומנהל היחידה ללימודי חוץ בקריה האקדמית אונו.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

29.   הפקדות בקופת גמל לתגמולים

על פי פרסומים, משיכת כספי הפקדות חדשות בקופות גמל לתגמולים, שהופקדו החל מ-1.1.2008 - לאחר גיל פרישה, תהיה חייבת בניכוי מס במקור בשיעור 35%, לפיכך גם לעמית מוטב לא כדאי להפקיד לקופות אלו, שכן הזיכוי שאותו הוא מקבל הנו בשיעור 25%.

השאלה:

האומנם כך הוא? מה המקור לחיוב זה ?

רו"ח אבי קדוש משיב:

הפקדות בקופות גמל לתגמולים החל מ-1.1.2008

בהתאם לתיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 [להלן - "חוק קופות הגמל"], הרי ביום 1.1.2008 [להלן - "היום הקובע"], קופות הגמל לתגמולים חדלו מלהתקיים בכל הקשור לכספי הפקדות חדשות (ראה סעיף 13(א)(4) ו-(ב) לחוק האמור).

כל קופות הגמל ששימשו, נכון ליום הקובע, כקופות גמל לתגמולים, הפכו לקופת גמל לא משלמת לקצבה, בכל הקשור להפקדות חדשות.

קופת גמל לא משלמת לקצבה הנה קופת גמל לקצבה לכל דבר, פרט לכך שבמועד הפרישה הכספים שנצברו בה לא יימשכו כקצבה באמצעותה, אלא באמצעות קופת גמל אחרת - משלמת לקצבה - שאליה יועברו הכספים שנצברו, כדי שתשלם קצבה לפורש.

בהיותה קופת גמל לקצבה, החוק לא מאפשר למשוך ממנה את הכספים שנצברו בה באופן חד-פעמי (הוני). עם זאת, בהגיע העמית לגיל פרישה, יוכל להוון חלק מכספי הצבירה בפטור ממס, אם יוכיח הפורש שמובטח לו סכום קצבה מזערי בסך 3,850 ש"ח (שיעודכן בחודש מארס של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד) [להלן - "קצבת מינימום"] (ראה סעיף 23 לחוק קופות הגמל, וסעיף 9א(ה)(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]).

הצפי הוא שהסכום המקסימלי שאותו ניתן יהיה להוון בפטור ממס, החל משנת 2025, הוא ערכו הנוכחי של ההפרש בין 9,000 ש"ח לחודש לבין קצבת המינימום.

משיכת הכספים באופן חד-פעמי, על ידי מי שאינו עומד בתנאים האמורים (גיל, הוכחת קצבת מינימום), מהווה "משיכה שלא כדין", שחייבת במס מינימלי בשיעור 35% (עד לגובה המס השולי - הגבוה מביניהם), על פי סעיף 87 לפקודה.

כדאיות ההפקדה בקופות גמל לא משלמות לקצבה

היבט דיני המס

השואל התייחס בשאלתו רק לחלק מהיבטי דיני המס הקשורים בבחירת קופת הגמל, כלומר: היבט הטבת המס בגין ההפקדה (זיכוי בשיעור 25%), וחלק צר מהיבט דיני המס בעת המשיכה (חבות מס בשיעור 35% בגין משיכה הונית).

על כך יש להעיר כדלהלן:

א.   החל מהמועד הקובע, בשל הפיכתה של קופת הגמל לתגמולים לקופת גמל לקצבה - הזיכוי ממס בגין ההפקדה הוא בשיעור 35% ולא 25% (סעיף 45א לפקודה - המתוקן).

ב.   כאמור, יתאפשר היוון של חלק מכספי הצבירה בפטור ממס, למי שיוכיח שיש לו קצבת מינימום.

ג.    בכל מקרה, הכספים יכולים להימשך בדרך של קצבה, בפטור ממס (עד גובה הקצבה המזכה - שגם היא עתידה לגדול עד ל-9,000 ש"ח החל משנת 2025, כאמור לעיל), על פי סעיף 9א לפקודה.

ד.    יש לתת את הדעת גם לכך שהתשואות בגין כספי ההפקדה אינן חייבות במס, ודינן כדין קרן ההפקדה (החבות במס, אם בכלל, תהיה בגין הקצבה שתתקבל, לכשתתקבל, או בגין משיכה שלא כדין).

היבט גובה הקצבה הצפויה בעת הפרישה

בבחירת קופת הגמל לשם הפקדת כספי התגמולים, ראוי להתחשב לא רק בהיבטי המס, אלא גם, בין היתר, בהיבט של גובה הקצבה הצפויה בעת הפרישה.

להלן אתייחס גם להיבט זה, בקצרה:

בעקבות התיקון האמור לחוק קופות הגמל, ניתן לסווג את קופות הגמל בישראל לשלוש קבוצות כלליות:

1.   קרנות פנסיה

2.   קופת גמל (שאינה קרן פנסיה) משלמת לקצבה

3.   קופת גמל שאינה משלמת לקצבה

קרן הפנסיה תערוך את חישוב הקצבה בעתיד, עם פרישת העמית מהעבודה בגיל הפרישה, בהתאם לטבלאות תוחלת החיים העדכניות, נכון למועד הפרישה.

לעומת זאת, מרבית קופות הגמל המשלמות לקצבה מתחייבות לקצבה, בהתאם לטבלת תוחלת החיים הנכונה למועד ההתקשרות בין העמית לביניהן. במילים אחרות: קופות הגמל המשלמות לקצבה מעניקות לעמיתיהן "ביטוח תוחלת חיים".

בשל צפי לגידול מתמשך בתוחלת החיים, צפוי כי הקצבה שתינתן על ידי קרנות הפנסיה בגין סכום X שנצבר בקרן, תהיה נמוכה יותר מן הקצבה שתינתן על ידי קופות הגמל המשלמות לקצבה בגין אותו סכום שנצבר בהן.

מאידך, בשל דמי הניהול הנמוכים מאוד שגובה קרן הפנסיה (עד 6% מההפקדות, ועד 0.5% מהסכום המצטבר), בהשוואה לקופות הגמל (עד 13% מההפקדות, ועד 1% מהסכום המצטבר) - צפוי שהסכום שיצטבר בקרן הפנסיה יהיה גבוה במידה ניכרת יחסית לסכום שיצטבר בקופות הגמל בגין אותם סכומי הפקדות.

אולם, ככל שמדובר בקופת גמל שאינה משלמת לקצבה, נראה שהיא סובלת משתי ה"מחלות" גם יחד - שיעור דמי הניהול שלה גבוהים (בדיוק כמו בקופת גמל משלמת לקצבה), והיא אינה מעניקה "ביטוח תוחלת חיים". שכן, רק בבוא העת יועבר הסכום שנצבר בה לקופה משלמת לקצבה, שהיא - מצדה - תערוך אז את תחשיב ההמרה לקצבה, בהתאם לטבלאות שיהיו עדכניות באותו המועד.

מסקנה:

מהיבט דיני המס - אין כל שוני בין קופת גמל משלמת לקצבה לבין כזו שאינה משלמת לקצבה, שכן שתיהן מקנות את אותם שיעורי ניכוי וזיכוי, ועל שתיהן חלים אותם דינים (משיכה שלא כדין, פטור לקצבה, היוון וכו').

עם זאת, מהיבט הבטחת הכנסה ראויה בעת הפרישה, נראה שקופת גמל משלמת לקצבה עדיפה.

המשיב - מומחה לתחומים: מסים, שכר, דיני עבודה, פנסיה וקופות גמל.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

30.   הגדלת הניכוי משכרו של עובד בעבור קרן השתלמות

עובד, אשר המעסיק מפריש בגינו 7.5% לקרן השתלמות, מבקש להגדיל את הניכוי משכרו מ-2.5% ל-5%.

השאלות:

1.   האם העובד לעיל ייהנה מפטור ממס על רווח הון (עד תקרת ההפקדה המוטבת) גם על חלק הניכוי משכרו, אשר מעל 2.5% ?

2.   האם בהסכמת המעסיק ניתן וכדאי לפתוח מספר חשבונות בקרן השתלמות לצבירת ותק למטרת נזילות ?

רו"ח אבי קדוש משיב:

לשאלה 1:

המסגרת הנורמטיבית - סעיפי חוק

להלן ציטוט חלקים מסעיף 9(16א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], הנוגע לענייננו:

"9. פטורים ממס:

...

(16א)(א) סכומים שמשך עובד מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי   הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת, ...

...

(16א)(ג) 'הפקדה מוטבת' - כל אחד מאלה:

(1)  סכום ששילם מעביד, עד גובה הסכום או השיעור שאין רואים אותו, לפי סעיף 3ה), כהכנסת עבודה בעת ששולם לקרן;

(2)  סכום ששילם העובד שהוא אחד מאלה:

(א)  סכום שאינו עולה על שליש מהסכום ששילם המעביד בשיעור הקבוע בסעיף 3(ה), בשל משכורתו הקובעת של העובד כהגדרתה בסעיף האמור;

(ב)  סכום בשיעור שאינו עולה על 2.5% ממשכורתו הקובעת של העובד;"

 

להלן ציטוט מסעיף 3(ה) לפקודה:

"3(ה)    סכומים ששילם מעביד לקרנות השתלמות בשביל עובדו..., אך לא יותר... מ-7.5% מהמשכורת הקובעת..., יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת שקיבל אותם; ואילו סכומים ששילם מעביד מעל לגבולות כאמור יראום כהכנסת עבודה של העובד בעת ששולמו בקרן."

 

המסקנה

נמצאנו למדים, שסכומים, שהפקיד המעביד עד 7.5% מהכנסתו הקובעת (כיום: 15,712 ש"ח לחודש) של העובד, פטורים ממס בידי העובד, ביום הפקדתם לקרן השתלמות (ועשויים להיות חייבים במס בעת משיכתם, אם לא יחול עליהם פטור מכוח סעיף אחר).

(זאת בתנאי, שהעובד יפקיד בקרן שליש לפחות מסכום הפקדת המעביד - על פי תקנה 19(ב2) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964).

כמו כן נמצאנו למדים שריבית, הפרשי הצמדה, ורווחים אחרים [להלן - "רווחים"] בגין סכומים שהפקיד המעביד, כאמור, וכן רווחים בגין סכומים, שהפקיד העובד עד שליש הסכום מהפקדות המעביד, או עד שיעור 2.5% ממשכורתו הקובעת (לפי הגבוה), יהיו פטורים ממס.

רווחים בגין סכומים, שחורגים משיעור 2.5% ממשכורתו הקובעת של העובד, ושחורגים גם משליש מהפקדות המעביד, יהיו חייבים במס, בהיעדר הפטור על פי סעיף 9(16א) לפקודה.

לשאלה 2:

אין מניעה לפתוח כמה חשבונות בקרנות השתלמות, אם כי מומלץ להמשיך להפקיד סכומים קטנים גם בקרן ההשתלמות הישנה. כל קופה תהפוך להיות "נזילה", לאחר תום שש שנים מן ההפקדה הראשונה (או במועד מוקדם יותר, בהתאם להוראות החוק).

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

           

31.   מיסוי ריבית והפרשי הצמדה הנמשכים מקרן השתלמות

רו"ח ר' ש' שואל:

האם ריבית והפרשי הצמדה, שנצמחו לאחר 6 שנים מיום ההפקדה הראשונה של סכומי כסף בקרן השתלמות ועד למועד הפדיון, פטורים ממס; וזאת - בהנחה שסכומי הכסף, שהופקדו במהלך התקופה, הם מוטבים ?

רו"ח עופר קירו משיב:

התשובה היא חיובית [!].

סעיפים 9(16א) ו-9(16ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, העוסקים בפטור ממס על רווחים שנמשכו מקרן השתלמות, קובעים, כי הפטור יחול על הפרשי הצמדה, על ריבית ועל רווחים אחרים כמתואר בפניית השואל.

אין הבדל, אם הרווחים נצמחו לפני 6 שנים, או אחרי 6 שנים, ממועד ההפקדה הראשון; וזאת - כל עוד המשיכה מקרן ההשתלמות הייתה לפי הכללים (6 שנים ממועד ההפקדה הראשון, או 3 שנים ממועד ההפקדה הראשון לעמית שהגיע לגיל פרישה); וכל עוד מקורם של הרווחים הוא בהפקדת סכומי הכסף המוטבים.

חזרה למעלה

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

32.   משיכת כספים שהופקדו ב"קרן פנסיה" שלא כדין

שאלה:

עובדת בת 63 שהגיעה  לגיל פרישה ועובדת בת 65 ממשיכות לעבוד ולא פורשות.

הן רוצות לפדות היום את כספי הפנסיה. מדובר בעולות חדשות כ- 10 שנים בארץ.

האם ניתן לפדות את כספי הפנסיה ואם כן מה המיסוי שיחול עליהן?

רו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ משיב:

פיצויים לא ניתן למשוך. הכספים שהופקדו עד תום שנת 1999 ניתנים למשיכה מיידית כי העובדות הגיעו לגיל 60 (תקנה 34(ד)(2) לתקנות קופות הגמל).

הכספים שהופקדו אחרי ניתנים למשיכה רק כקצבה. הן יכולות גם לפי תנאי הקופה לעשות היוון קצבה. שתיהן כבר הגיעו לגיל פרישה ככה שהן יקבלו גם פטור לפי 35% מקצבה מזכה (או קצבה מוכרת, כגבוה ובהיוון לא יותר מ- 35% מקצבה מזכה אבל אני מניח שזה הגבוה).

אם ימשכו סתם, לא כהיוון ישלמו מס שולי או 35% כגבוה.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

33.   אופן נזילות כספי פיצויים תלוי במקום צבירתם: או ב"פוליסת קצבה", או ב"פוליסה הונית"

האם כספי פיצויים, אשר פטורים ממס עם פרישה מעבודה של הזכאי להם, ואשר הכוונה היא להשאירם במסגרת "ביטוח המנהלים" ולא למושכם - יהיו נזילים, כלומר: הם יהיו ניתנים למשיכה, בפטור ממס בכל מועד רצוי; או, ישנה עדיפות למשוך אותם ולא להשאירם בקופה ?

קובי יתח משיב:

●        אם מדובר בכספי פיצויים, אשר נצברו בפוליסה מסוג "פוליסת קצבה", ואשר המבוטח באמצעותה בוחר להשאירם באותה פוליסה - הרי כספים אלה, אמנם, ניתנים למשיכה בכל עת, אך חברת הביטוח, שהפוליסה הזו היא במסגרתה, תדרוש אישור מרשות המסים בישראל, לעניין החבות במס או הפטור ממס בהקשרם, לפני שהיא תשלמם.

●        אם מדובר בכספי פיצויים, אשר נצברו בפוליסה מסוג "פוליסה הונית" - הרי העברתם אל רכיב התגמולים החל מינואר 2008 הופכת אותם להפקדה חדשה; ומכיוון שאין אפשרות עוד להפקיד בקופה הונית, משמעות הדבר היא: הפקדת כספים אלה בקופת גמל לקצבה ומשיכתם ממנה יתאפשרו בדרך של קצבה או היוון קצבה, והדבר כפוף לאישורי מס מתאימים.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

34.   מיסוי פיצויים וקצבאות אשר ישולמו לבעלי שליטה בחברת מעטים

נישום הוא בעל שליטה בחברת מעטים. לנישום זה יש פוליסת ביטוח מנהלים. המשכורת החודשית של הנישום: 9,761 ש"ח ברוטו. הרכב סכומי ההפקדות בגין פוליסת ביטוח המנהלים, החל מיום 1.1.2008, כשיעור ממשכורת ברוטו, הוא כמפורט להלן: חלק עובד (הנישום) - 7% לקצבה; חלק המעביד (החברה): 7% לקצבה, 8.33% לפיצויים, 1.6% לביטוח מפני אובדן כושר עבודה.

השאלות:

1.   בהתאם להוראות סעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 - מהי ההוצאה שמותר לנכותה ?

2.   בהמשך לשאלה 1 לעיל: בהנחה שחלק מההוצאה על פיצויים אסור לנכותו (7% מ-8.33%) - האם יש לזקוף את הסכום שלא נוכה כמשכורת לעובד, או יש לתאם את הסכום בדוח ההתאמה לרשות מס הכנסה ?

3.   בהתחשב בעובדה שהעובד מקבל, בשל שנות עבודתו בחברה, גם פיצויי פיטורים וגם קצבה חודשית - השאלה היא: האם, כאשר העובד יחדל לעבוד בחברה והוא יגיע לגיל פרישה, הוא יהיה חייב מס על הקצבה החודשית ?

4.   משום שהמשכורת החודשית של העובד נמוכה מסכום התקרה הפטורה ממס לפיצויי פיטורים - השאלה היא: האם כל סכום פיצויי הפיטורים של העובד, או רק חלק מסכום זה, יהיה חייב במס ?

רו"ח עופר קירו משיב:

עקב השינויים שנערכו בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] בעקבות תיקון 163 לפקודה, שונו הכללים להכרה בהוצאות על תשלומי מעסיק לביטוח מפני אובדן כושר עבודה ולקופות גמל / פנסיה / ביטוח מנהלים.

ככלל, כל ההפרשות לקופת גמל ו/או לביטוח מנהלים החל מ-1.1.2008, גם אלה שנחשבו עד 31.12.2007 ל"הוניים", מהוות הפקדה לקופת גמל לקצבה.

בהתאם לכך - להלן חישוב המובא בשאלה שנשאלה:

לשאלה 1:

ההכרה בהוצאה על תשלומי מעסיק לקופות גמל בעבור שכיר בחברת מעטים שהוא בעל שליטה בה, נשארה זהה, למעט עדכון סכום התקרה ל-10,500 ש"ח. כלומר: החברה יכולה להפריש בעבור העובד על חשבון תגמולים ופיצויים סכום שאינו עולה על 10,500 ש"ח לשנה.

בעניין שהובא לפנינו מדובר בכ-9% לחודש מהשכר, בעבור הפרשה לקופת גמל: 7% ע"ח תגמולים ועוד 2% ע"ח פיצויים. במקביל - אפשר לשלם עד עוד 3.5% בעבור ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, אולם אם שילם המעסיק מעל 4% בעבור חלק התגמולים, יופחת ההפרש מהשיעור המרבי המוכר כהוצאה (וכך, סך כל ההפרשה לתגמולים + לביטוח מפני אובדן כושר עבודה לא יעבור את השיעור 7.5% מהשכר עד תקרה).

נוסף על זאת - תוכר ההפרשה של המעסיק לביטוח מפני אובדן כושר עבודה רק בשיעור 0.5% (ההפרש בין שיעור של 7% המופרש בפועל לבין שיעור של 7.5% המופרש באורח מרבי).

בעניין שהובא בשאלה שנשאלה: תהיה ההכרה ב-7% ע"ח תגמולים + 2% ע"ח פיצויים; וכך, הסך הכולל יהיה 10,500 ש"ח ועוד 0.5% מההפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה.

הערה:

אם ישונו שיעורי ההפרשה לשיעורים אלה: 5.9% ע"ח המעסיק 7% ע"ח העובד עבור תגמולים ועוד 8.33% לפיצויים - תוכל החברה להכיר גם בכל התשלום לביטוח מפני אובדן כושר עבודה (שכן, הסך הכולל יגיע ל-7.5% מהשכר) ועוד 3.1% מההפרשה לפיצויים.

לשאלה 2:

ככלל, יש לזקוף שווי לעובד; ואז, אפשר לבקש הכרה בהוצאה לחברה. אולם, אם לא נזקף שווי, מדובר בהוצאה עודפת, שיש לתאמה, ולשלם מקדמה כהוצאה עודפת.

לשאלה 3:

הדבר תלוי באופן משיכת הפיצויים בידי העובד: בפטור ממס, או לא בפטור ממס (דבר שעלול להשפיע על שיעור הפטור לקצבה); וכן בשיעורי הפטור ממס לקצבה, שיהיו בתוקף במועד המשיכה (יש כוונה להגדילם באורח ניכר מ-2025). כיום - סעיף 9א לפקודה מהווה את ההנחיה הקובעת לעניין זה; ולפי נתוני השאלה אי אפשר לחזות את העתיד ולהשיב תשובה מדויקת.

לשאלה 4:

סכום הפיצויים הפטור ממס, כפי שמחושב כיום, עולה מתוך החישוב: שנות הוותק כפול שכר אחרון, אך לא יותר מ-10,500 ש"ח (נכון ל-2008) לכל שנת עבודה.

מכאן, שאם ישולם לו בהתאם לשכרו - הרי, כל עוד הוא נמוך מהתקרה המרבית, אין משמעות לעניין ה"תקרה"; שכן, השכר האחרון הוא ה"תקרה". העובד יוכל לבחור את אופן קבלתם בידו בפטור ממס או לא בפטור ממס.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

35.   הפרשה ל"ביטוח מנהלים" בעבור עובדת, אשר ילדה ואשר לא חזרה לעבודתה

ב-1.8.2007 יצאה עובדת לחופשת לידה. שכר העובדת - 11,500 ש"ח לחודש. העובדת לא חזרה לעבודתה.

העובדת מעוניינת להפריש את חלקה בביטוח מנהלים, והיא עומדת בתנאים לצורך הפרשה זו.

●        כיצד אפשר להכיר בהוצאה זו, בהתחשב בשתי עובדות: בעובדה שלא מגיעה לה משכורת, ובעובדה שחופשת הלידה שלה נסתיימה ב-2007 ?

יועץ מס קובי יתח, ורו"ח(עו"ד) שמוליק הירשפלד - משיבים:

במהלך תקופת חופשת הלידה אפשר להכיר בתשלום חלק המעביד לביטוח המנהלים כהוצאה לצורך מס, וזאת אף על פי שאין משכורת כנגדה; שכן, דמי הלידה, שמשלם המוסד לביטוח לאומי ליולדת, מהווה, למעשה, מעין תחליף רעיוני למשכורת.

אולם, לאחר תום תקופת חופשת הלידה, וזה המצב שבו דנה השאלה - יש לראות בסכומים ששילם המעביד בבחינת משכורת, החייבת במס אצל העובדת. כלומר: על המעביד להנפיק תלוש משכורת לעובדת ולגלם במסגרתו את שווי סכומי הכסף, שהוא (המעביד) הפקיד בביטוח מנהלים בעבור עובדתו, הנחשב להטבה החייבת, אצל העובדת, במס הכנסה ובדמי ביטוח לאומי.

המשיבים - ממשרד שטיינמץ עמינח ושות', רואי חשבון

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

 

36.   "עודף פיצויים" בקופת גמל אישית, ודיון במיסויו באורח מזערי

הנישום בענייננו כאן הוא גם עצמאי וגם שכיר. הנישום פוטר מעבודתו כשכיר, ונצברו לו פיצויים בקופת גמל אישית לפיצויים.

הנישום ממשיך בעיסוקו כעצמאי, ומיסוי הכנסותיו - בשיעור גבוה.

סך הפיצויים בקופת הגמל האישית עולה על סך הזכאות לפיצויים, שמחושב לפי משכורת אחרונה כפול שנות ותק [להלן - "עודף פיצויים"].

עודף הפיצויים נובע מתשואות גבוהות בקופת הגמל, שעלו בשיעור גבוה משיעור עליית השכר. ההפקדה בחשבון הפיצויים הייתה תמיד בשיעור 8.33% מהשכר ולא יותר מכך.

השאלות:

1.   האם אפשר להשאיר את עודף הפיצויים דלעיל בקופה עד לעת פרישה, כי באותה עת הם יחויבו במס נמוך עקב הכנסות חייבות במס נמוכות ?

2.   האם יש דרך אחרת לפטור ממס את עודף הפיצויים דלעיל ?

3.   מאחר שעודף הפיצויים נובע, למעשה, מרווחי הון - האם הוא יחויב במס בשיעור 20% ?

יועץ מס קובי יתח, ורו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ - משיבים:

סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1995 [להלן - "הפקודה"]  קובע, כי "בכפוף לאמור בפסקת משנה (א)(4)(א), רואים מענק הון עקב פרישה, כמענק שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת גמל".

פסקת משנה (א)(4)(א) האמורה מאפשרת לדחות את המס במסגרת הסדר "רצף פיצויים". אולם, היא אינה ישימה, כנראה, במקרה שלנו; שכן, כתנאי להחלתה, נדרש שהעובד יחל לעבוד בתוך שנה מפרישתו אצל מעביד אחר המשלם בעדו לקופת גמל.

אצל מי שממשיך לפעול רק כעצמאי, כמו במקרה שלנו, אי אפשר לדחות את התחשבנות המס באמצעות ההסדר.

לכן, נראה שאין מנוס אלא לשלם, כיום, מס על הפיצויים. מוזכר בזה, כי אפשר לבקש פריסת פיצויים לצורך מס המחושבת על בסיס שנת פריסה אחת לכל ארבע שנות עבודה.

אף אם, במקרה שלנו, יהיו לנישום הכנסות גבוהות כעצמאי, שעליהן הוא ישלם מס שולי מרבי, עדיין הפריסה כדאית, גם אם במעט, לנוכח הפחתה בשיעורי המס השוליים בשנים הבאות.

כל הכספים, שנצברים בקופה על רווחים עד לעריכת התחשבנות המס בשל העזיבה, הם חלק בלתי נפרד מכספי הפיצויים - ועל כן ישולם בגינם מס רגיל.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

37.   אופן משיכת כספי תגמולים ומיסויָם תלויים בנתונים האישיים של המושך ובמועד הפקדת הכספים

שאלה

האם ניתן למשוך כספים, שנצברו בקרן פנסיה ושהופקדו בה לסירוגין, בין השנים  2002-1996 בעבור עובדת שכירה, שהחל משנת 2003 הפכה להיות עצמאית ?

עו"ד אלון זילברשץ משיב:

באשר לכספי תגמולים הכלולים בצבירה, לרבות הרווחים עליהם, הרי כספים, שהופקדו בעבור עובד עד יום 31.12.1999, ניתנים למשיכה ללא מס או קנס, אם העובדת הגיעה לגיל 60 שנה ופרשה מעבודתה, או צמצמה את עבודתה בשיעור 50% לפחות, או פרשה מעבודתה ולא עברה לעבוד במקום אחר, במשך שישה חודשים לפחות, או עברה לעבוד אצל מעביד אחר, שבמשך 13 חודשים לא הפריש כספים בעבורה לתגמולים או לקצבה.

כספי תגמולים, שהופקדו החל ביום 1.1.2000, ניתנים למשיכה רק כקצבה (או אם ישולמו שלא כקצבה, יחול עליהם מס בשיעור 35%, או שיעור המס השולי - לפי הגבוה).

באשר לכספי פיצויים, ללא קשר למועד הפקדתם, ניתן למשוך אותם באופן חד-פעמי עם סיום העבודה, כאשר יחולו עליהם כללי המס של מענק פרישה (פטור עד התקרה).

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

38.   זכאות עמית למשיכת כספים מ"קרן מבטחים" או מ"קרן הפועלים החקלאים" ומיסוים

עובד משך כספים מפנסיית קרן הביטוח "מבטחים". המשיכה נתבצעה, כאשר העובד עבד בחברה חדשה, אשר הפקידה בעבורו בקרן פנסיה לפועלים חקלאים.

כיום, כאשר יוצא העובד לפנסיה, טוענת קרן הביטוח כדלקמן:

1.   אי אפשר לשלם קצבה, מאחר שהעובד משך - כבר בעבר - כספים מקרן הביטוח.

2.   על העובד לשלם, מן הסכומים שהופקדו משנת 2000, מס בשיעור 35%.

●        מה פשר טיעוני קרן הביטוח ?

יועץ מס קובי יתח משיב:

לעניין טענת הקרן על אי זכאותו של העמית לקבלת קצבה, עקב משיכת כספים בעבר - מומלץ, כי העמית יפנה אל מנהלת קרן הפנסיה הוותיקה, כדי לבדוק את זכויותיו בהתאם לקבוע בתקנון האחיד, אשר חל הן על "קרן מבטחים" והן על "קרן החקלאים".

אם אין העמית זכאי לקצבה על יסוד הסכומים שצבר בקרן הפנסיה לחקלאים - הרי, בעת שימשוך את הכספים שמקורם בסכומי הכסף שהוא הפקיד או שהפקיד מעסיקו בעבורו החל מינואר 2000, יחולו עליו הוראות מיסוי כמי ש"שובר" חשבון בקופת גמל, והוא יחויב במס בשיעור מזערי של 35%. לעניין זה - מומלץ, כי העמית יפנה אל פקיד השומה באזור מגוריו, כדי לבדוק את האפשרות להקטנת חבות המס האמורה.

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

39.   תקנה 41כה ל"תקנות קופות הגמל" עוסקת במצב, שבו הופסקו לחלוטין התשלומים לקרן פנסיה של עובד

השאלות:

1.   כיצד מפרשים את סעיף 41כה לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) התשכ"ד-1964 בדבר רכישת זכויות מפרעיות בקרנות ותיקות מעבר ל-24 חודשים ?

2.   האם מעביד, אשר בטעות לא הפריש לקרן פנסיה ותיקה בעבור עובדו, אלא רק לרכיב שכר מסוים מכלל רכיבי השכר של העובד, יכול לשלם הפרשים מעבר לתקופה של 24 חודשים באורח מפרעי ?

יועץ מס קובי יתח משיב:

תקנה 41כה לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 היא בדבר מצב, שבו הופסקו לחלוטין התשלומים לקרן הפנסיה של העובד, ולא למצב שבו הוקטנו התשלומים או לא הוגדלו בעבר רכיבי שכר נוספים.

לכן אין מניעה, לכאורה, לכלול רכיבי שכר נוספים במסגרת השכר הפנסיוני בקרן הוותיקה.

אולם, עם זאת - מומלץ להתייעץ עם מומחה לקרנות פנסיה ותיקות, כדי לבחון את כדאיות המהלך.

לעתים, הגדלת השכר, גם באמצעות הכללת רכיבים נוספים, אינה תורמת באופן ישיר להגדלת השכר הקובע לפנסיה.

המשיב - ממשרד שטיינמץ, עמינח ושות', רואי חשבון.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

40.   מיסוי כספים, שאדם מושך מקופת פנסיה - לפני הגיעו לגיל פנסיה

שאלה

אדם טרם הגיע לגיל פנסיה, והוא רוצה למשוך כספים [להלן - "המשיכה"] מקופת הפנסיה, עקב מצב כלכלי רעוע.

השאלות:

1.    מה שיעור המס, שהוא יצטרך לשלם על המשיכה לעיל ?

2.    האם אפשר לפרוס את הכספים האמורים לשנים קדימה (כמו פיצויים) ?

3.    האם יש הקלות במשיכה, עקב מצב כלכלי ירוד ?

4.    אילו אפשרויות של הקלות קיימות, אם בכלל, למשיכת כספי פנסיה לפני גיל פנסיה ?

יועץ מס קובי יתח ורו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ - משיבים:

לשאלה 1:

משיכת קצבה בסכום אחד תיחשב כמשיכה שלא כדין.

מסכום המשיכה, חברות הביטוח מנכות מס במקור, בשיעור 35%.

שיעור המס הסופי יהיה הגבוה, שבין 35% לבין שיעור המס השולי, בהתאם לסעיף 87(ג)(3) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"].

שיעור מס זה הנו סופי וניתן לקזז ממנו, בהתאם להנחיית רשות המסים בישראל, אך ורק נקודות זיכוי אישיות בלתי מנוצלות.

לשאלה 2:

לאור האמור מובן, כי אי אפשר לפרוס את הסכום בדומה לפיצויים.

לשאלה 3:

אין הקלות מס בגין מצב כלכלי.

לשאלה 4:

האפשרויות למשיכה בפטור ממס, לפני גיל הפרישה, קבועות בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, בסעיפים 34(ב)(2)-(5), כמפורט להלן:

●        מיעוט הכנסות - ניתן למשוך מדי חודש את סך ההפרש שבין שכר המינימום החודשי לבין הכנסותיהם המשותפות של בני הזוג באותו חודש.

הכנסות בני הזוג כוללות גם הכנסות פטורות, כגון: קצבת ילדים, קצבת נכות, וכו'.

אם לבני הזוג יש בן קטין אחד לפחות, בשנת המס, חישוב סך ההפרש לעיל, לעומת ההכנסות, יבוצע על פי פעמיים שכר המינימום.

●        ניתן להוציא הוצאות רפואיות, ללא הוצאות על טיפול שיניים - אם הן עלו על מחצית ההכנסה השנתית של בני הזוג. המשיכה תיעשה עד סך ההוצאות הרפואיות.

●        אם יש נכות בשיעור 75% לצמיתות, שנגרמה לאחר שהמבוטח נהיה עמית בחשבון.

●        לאחר פטירת המבוטח.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

 

41.   סוגי המסים ושיעורם, שבהם יחויבו הרווחים הנובעים מכספים המופקדים בקרן השתלמות

השאלות:

1.   האם רווחי הון בקרן השתלמות פטורים ממס ?

2.   עצמאי מפקיד לקרן השתלמות מעל התקרה. מהו דין ההפקדות העודפות ?

3.   אם קרן ההשתלמות פטורה ממס, האם ההפקדות העודפות גם יישארו פטורות ממס? והאם יש חיוב במס על ההפקדות העודפות ?

רו"ח עופר קירו משיב:

התשובות על שאלות 2-1 קשורות זו לזו.

רווחי הון (כפי שנהוג לכנותם, על אף שבפועל הם נחשבים לעניין המס כריבית וכהפרשי הצמדה), הנובעים מסכומים שהופקדו לקרן השתלמות [להלן - "הקרן"] עד התקרה, המתעדכנת מפעם לפעם, פטורים לגמרי ממס ובלבד, שהכספים בקרן נמשכו לאחר שש שנות ותק, או אם העמית עבר את "גיל הפרישה", לאחר שלוש שנות ותק (נקרא גם כ"משיכה על פי הכללים").

מכאן, רווחים הנובעים מכספים, שהופקדו מעל התקרה, יהיו חייבים במס "רווחי הון" בעת משיכתם, גם אם הכספים נמשכו על פי הכללים.

בעבור עמית עצמאי, מס "רווחי הון" הוא בשיעור 15% על רווחים, הנובעים מכספים שהפקיד עמית עצמאי, לאחר יום 30.11.2002 ועד ליום 31.12.2005.

רווחים מכספים, שהופקדו לפני יום 30.11.2002, פטורים ממס; ורווחים מכספים, שהופקדו לאחר יום 1.1.2006, חייבים במס, בשיעור 20%. המס הוא על הרווח הריאלי.

מעבר לכך אין מיסוי סכומים, שמפקיד עמית עצמאי בקרן, בעת ההפקדה, או בעת המשיכה, אם היא בוצעה על פי הכללים, גם אם סך ההפקדות או המשיכות עברו את התקרה.  

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

42.   פדיון ביטוח חיים

שאלה

אדם מובטל פדה את כספי ביטוח החיים שלו ונוכה לו 35% מס.

●        האם יוכל לקבל החזר מס בגין המס שנוכה בשנת 2008 במסגרת הגשת דוח 2007? או בשנת 2009 במסגרת דו"ח 2008.

רו"ח אייל מנדלאוי משיב:

את החזר המס יוכל לקבל בשנת 2009 במסגרת הגשת דו"ח לשנת המס 2008.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

43.   הפרשות מעסיק לקופות פיצויים בעבור עובדיו לנוכח תיקון 3 ב"חוק קופות הגמל"

שאלה

באחרונה תוקן, בתיקון מס' 3, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005; ובמסגרת תיקון זה תוקן בחוק תחום ה"הפרשות לקופות פיצויים".

●        אם למעסיק יש עובדים, אשר עברו את גיל הפרישה, ואשר ממשיכים לעבוד אצלו - האם יוכל המעסיק להפקיד בעבורם בקופת פיצויים כללית אחרי שנת 2010 ?

רו"ח ישראל שטראוס משיב:

בהתאם לתיקון החוק האמור, לא ניתן יהיה להפקיד בקופת פיצויים כללית כספים החל מיום 1 בינואר 2011 (לאחר שנת 2010).

אין פירושו של דבר, שלא ניתן להמשיך להפריש לפיצויים לקופת פיצויים אישית, בעוד שהשליטה בכספים המופקדים יכולה להמשיך להיות בידי המעביד (או בכל הסדר אחר - הכול בהתאם להסכמים הפרטניים או הקיבוציים, המתייחסים לאותו עובד; וכפוף, כמובן, לחוק פיצויי פיטורים).

השינוי בחקיקה איננו מפריע למעסיק להפריש לפיצויים, בגין כל עובד שהוא, ללא כל קשר לגילו או למועד פרישתו הצפוי.

השוני הינו שהחל משנת 2011 הצבירה הינה שמית ולא קיבוצית, אך אין היא מונעת מהמעסיק לצבור כספים לפיצויים, לפי שיקול דעתו, בקופת פיצויים אישית בהתאם לתקנון שלה, או בהתאם למוסכם בין המעביד לבין העובד. בהעדר הסכמה שכזו, אזי - אם אין קביעה אחרת בין המעביד לבין הקופה או העובד - אין פגיעה בזכויות של המעביד הקיימות היום.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

    

 

44.   מיסוי כספי ירושה שהיו בקופת גמל המועברים לידי יורשָם

שאלה

נפטר הוריש כספי תגמולים, שהיו בקופת גמל, ליורשו.

השאלה:

מהו הדין בדבר מיסוי כספי ירושה אלה, שעתיד היורש למושכם מקופת הגמל [מצוין בזה, כי אילו משך הנפטר את הכספים, הם היו פטורים ממס (גילו הוא מעל 60, ויש לו הוותק המתאים בקופת הגמל)] ?

רו"ח עו"ד קובי שטינמץ, ורו"ח עו"ד שמוליק הירשפלד - משיבים:

התשובה מתחלקת לשתי מציאויות - "עמית עצמאי", "עמית שכיר":

●        עמית עצמאי -

קופת הגמל תשלם את התגמולים ליורש בפטור ממס, היות שפטירת מוריש היא אירוע, אשר מזכה את יורשו בפטור ממס. פטור זה אינו תלוי במעמד, שחל על כספי התגמולים בחיי המוריש.

במקביל לכך - נקבע בתקנות קופות הגמל, כי תישאר ליורש אפשרות להעביר את הכספים אל חשבון בקופת תגמולים במעמד "עמית עצמאי", שיירשם על שם היורש, במסגרת אותה קופת גמל או בקופת גמל אחרת, שממנו יוכל העמית למשוך כספים בכל עת שיבחר, ללא זכות להפקיד בו כספים נוספים.

●        עמית שכיר -

קופת הגמל תשלם את התגמולים ליורש בפטור ממס, היות שפטירת מוריש היא אירוע, אשר מזכה את יורשו בפטור ממס. פטור זה אינו תלוי במעמד, שחל על כספי התגמולים בחיי המוריש.

במקביל לכך - נקבע בתקנות קופות הגמל, כי תישאר ליורש אפשרות להעביר את הכספים אל חשבון בקופת תגמולים במעמד "עמית עצמאי", שיירשם על שם היורש, במסגרת אותה קופת גמל או בקופת גמל אחרת, שממנו יוכל העמית למשוך כספים בכל עת שיבחר, ללא זכות להפקיד בו כספים נוספים.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

45.   מיסוי היוון קצבה לנישום אשר גילו מעל ל-60 שנה

שאלה

אדם [להלן - "הנישום"] נולד בשנת 1939.

לנישום נקבעה נכות בשיעור 25%.

כספי תגמולים הופקדו בעבור הנישום לאחר שנת 2000.

בתחילת שנת 2006 משך הנישום את כספי התגמולים (מדובר בתגמולים לקצבה).

הכנסות הנישום הן רק מקצבת הביטוח הלאומי (זקנה).

●        האם זכאי הנישום לפטור ממס על הכספים הנמשכים: בגין כל סכום הכספים או בגין חלק מסכום הכספים (מהיבט ההיוון ומהיבט אופן חישוב ההיוון הפטור ממס) ?

רו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ משיב:

לדרגת הנכות אין השפעה בעניין הנידון.

מכיוון שהנישום הוא מעל לגיל 60, הוא זכאי לקבל קצבה; ולכן צריך לדאוג שחברת הביטוח תראה בזה היוון קצבה (ולא "שבירת הקופה").

על היוון קצבה מגיע לקבל פטור ממס בשיעור 35% מההכנסה המזכה או קצבה מוכרת, הנמוכה שבהן. אפשר גם לפרוס היוון קצבה [שנת פריסה אחת לכל 4 שנות עבודה].

אם זו הכנסתו היחידה של הנישום; ואם מדובר בהיוון של שש שנות הפקדה; ובהתחשב בפטור האמור ממס (ואולי גם מגיעה לו פריסה) - סביר שהסכום יהיה פטור ממס.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

46.   "היוון קצבה", ואחדים מתנאי מימושו הסובבים אותו

שאלה

אדם, שכיר, הפקיד בקופת גמל לקצבה מחודש 3/2000 עד שנת 2004. האדם הוא בן 67 שנה, כיום. הכנסתו היחידה, כעת, של האדם היא קצבת זקנה מן המוסד ביטוח לאומי; והוא תושב ספר, אשר בשל זאת מגיעה לו הנחת מס.

האדם משך את כספי התגמולים בשנת 2006; ומן הכספים הללו שנמשכו ניכתה חברת הביטוח מס במקור, בשיעור 35%, מקופת הגמל.

השאלות:

1.   האם זכאי האדם לפטור ממס על הכספים האלה שנמשכו ?

2.   האם אפשר, כיום, לעשות היוון קצבה; וזאת, לאחר הניכוי של חברת הביטוח ולהגיש דוח להחזר מס ?

3.   מה אופן חישוב ההיוון [?]; מה סכום הקצבה הקובעת השנתית [?]; ומה דינו של הסכום העודף מעל לקצבה הקובעת ?

4.   האם פדיון זה נחשב לקצבה מאת המעביד [?]; כלומר: זו הכנסה מיגיעה אישית החייבת מס בשיעור רגיל, והאדם יקבל זיכויים וניכויים על ההכנסה הזו ?

רו"ח עופר קירו משיב:

לשאלה 1:

לא, אין האדם זכאי לפטור האמור ממס. משנת 2000 ואילך נקבע במסגרת חוק ההסדרים, כי משיכת כספי תגמולים מקופת גמל לקצבה (כולל בפוליסות של חברת ביטוח), שהופקדו לאחר 1/2000, שלא בדרך של קצבה, תחויב במס בשיעור 35% באורח מזערי (ועד שיעור המס השולי).

בענייננו שכאן אין גילו של העמית מהווה נתון בר-חשיבות הגורם לתפנית בנידון; אולם קיימים תנאים אחדים בתקנות מס הכנסה, המאפשרים לעמית למשוך סכומים כאמור באופן חד-פעמי, בפטור ממס, כגון: אם הוא נכה ששיעור נכותו הוא 75%; הוצאות רפואיות גבוהות; הכנסתה נמוכה; ועוד כאלה.

לשאלה 2:

ככלל, התשובה היא לא, למעט כאשר היתרה בקופה היא נמוכה (ראה הסבר בתשובה, להלן, על שאלה 4); ואם כך הוא - ישולם לו הסכום הנצבר בסכום חד-פעמי. היוון קצבה, גם כאשר הוא מתבצע כראוי (מתן הודעה מראש והמשך קבלת פנסיה מופחתת) הוא מתבצע על פי רוב על חלק מן הסכום, עד 25% מהפנסיה החודשית, לתקופה של עד 5 שנים.

בענייננו: גם אילו התבצע הליך ההיוון כנדרש - לא היה זכאי העמית לקבל את מרבית הסכום שצבר ושמשך כספים חד-פעמי כ"היוון קצבה", ולפיכך היה חייב מס על מרביתו.

תמיד אפשר לנסות להגיש בקשה, אולם ההליך מסורבל; אך, בכל אופן, סיכוייו להתקבל מועטים, לדעתי (שכן, בפועל מדובר במשיכה ולא בהיוון); וגם אם הוא יתקבל, ככל הנראה, הרי מרבית הסכום עדיין תישאר חייבת במס.

לשאלה 3:

ככלל, סעיף 9א(ה) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 פוטר ממס היוון קצבה, בתנאי שהוא בוצע לקצבה שהייתה אמורה להיות קצבה פטורה ממס, ובלבד שהיא לא תעלה על 35% מקצבה מזכה ("קצבה מזכה" היא, כיום, 7,000 ש"ח לחודש נכון ל-2007) או קצבה מוּכֶּרֶת הנמוך מביניהם.

אם מאותה קופה נמשך גם רכיב פיצויי פיטורים בפטור ממס, עלול גם עניין זה לפגוע בפטור ממס ולהקטינו. כפי שנאמר קודם: וכל סכום הנמשך מעבר להיוון - דינו כמשיכה שלא כדין.

לשאלה 4:

לא, אין פדיון זה נחשב לקצבה מאת מעביד, למעט קצבה שהוונה בפטור ממס (ולפיכך, אין משמעות לזיכויים ולניכויים עלייה); או, משיכה בסכום חד-פעמי של יתרה נמוכה בקופה לקצבה (כלומר: יתרה האמורה להניב לעמית קצבה חודשית, הנמוכה מ-5% משכר המינימום), אשר נחשבת גם היא כהיוון קצבה.

משיכה שלא כדין אינה הכנסה מיגיעה אישית (אף על פי שגם בעבור הכנסה שלא מיגיעה אישית אפשר לקבל זיכויים וניכויים).

לדעתי, עדיף לחפש אפשרות לקבל פטור ממס על הכנסה נמוכה, הוצאות רפואיות (אם יש), וכיוצא באלה.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

                          

47.   כספי פיצויים שב קרן פנסיה - אפשריים להימשך: באורח חד-פעמי ובאורח קצבתי

שאלה

האם "פיצויים מקרן הביטוח לפועלי הבניין, שהם מיועדים לקצבה (ורשומים ב טופס 161 כפיצויים)" מובאים בחשבון בעת חישוב המס על הפיצויים; וזאת, אף על פי שאין הם ניתנים ל עובד מיד אלא באמצעות קצבה חודשית ?

יועץ מס קובי יתח, ורו"ח (עו"ד) קובי שטיינמץ - משיבים:

כספי פיצויים, שנצברו לזכות ה עובד ב קרן פנסיה , ניתנים למשיכה: הן כסכום חד-פעמי והן כחלק מהקצבה החודשית; והבאתם בחשבון או אי הבאתם בחשבון - הם כלהלן:

●        אם הם נמשכים בסכום חד-פעמי - הם מובאים בחשבון לצורך חישוב המס על הפיצויים.

●        אם הם מיועדים למטרת קצבה - אין הם מובאים בחשבון בחישוב המס על הפיצויים בהתאם לפיסקה השנייה שבסעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

להלן - מובאות שתי הפיסקאות הראשונות בסעיף האמור לעיל (הפיסקה השנייה מודגשת):

"בכפוף לאמור בפסקת משנה (א)(4)(א), רואים מענק הון עקב פרישה וכן מענק הון עקב מוות כמענק שנתקבל גם אם נשאר מופקד בקופת גמל; הוראה זו לא תחול על סכומים העומדים לזכותו של עובד שפרש בקופת גמל לקצבה, אם בעת פרישתו הודיע למנהל על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה;"

לאור האמור לעיל - עולה, כי אם יבחר ה עובד לייעד את כספי הפיצויים כאמור למטרת קצבה, לא יראו אותם כ מענק פרישה במועד פרישתו ומיסויים יידחה לעת קבלתם כקצבה.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

48.   הליך חזרת נישום מ"רצף לקצבה" שהוא עשה בעבר לפיצויים

שאלה

נישום בחר לעשות "רצף לקצבה" בעבור חלק מן הפיצויים, אשר חייב במס בסך 20,000 ש"ח. המענק ניתן בשנת 1988 לפני תיקון 120 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"].

כיום - הגיע הנישום לגיל פרישה; ועתה, שווי המענק הוא 170,000 ש"ח.

אם יבקש הנישום לחזור בו מ"רצף לקצבה" - האם הפטור, שמגיע לו מלפני תיקון 120 לפקודה, נותן לו פטור רגיל של מענק פיצויים וישלול ממנו פטור נוסף בגין קצבה (כמו מענק פיצויים רגיל) [?]; והאם הריבית והפרשי ההצמדה חייבים במס רגיל ?

יועץ מס קובי ייתח משיב:

בהנחה שהפוליסות טרם הגיעו לתום תקופת הביטוח - יכול הנישום להתחרט בעניין הנידון, כלומר: לחזור בו מ"רצף הקצבה" ולקבל פטור ממס פעם נוספת על פי מכפלת התקרה המעודכנת בסך 10,220 ש"ח לכל שנת עבודה (אצל אותו מעביד בלבד).

סכום הפיצויים לפי חוק אמור לכלול גם את רכיבי הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו על הפיצויים; וזאת, אף על פי שבאופן שוטף הם היו מיוחסים לתגמולים.

הוראה זו היא חדשה יחסית; והיא חלה גם על מוצרי ביטוח ישנים, שבהם נערך רצף פיצויים או קצבה.

ועוד בעניין זה: מי שמקבל גם פנסיה חודשית בעבור אותן שנות עבודה - הרי, על פי סעיף 9א(ג)(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, עשוי הפטור ממס על קצבתו להיפגע מקבלת הפטור ממס על הפיצויים בעת החזרה מרצף הקצבה.

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה

 

49.   התנאים לקבלת פטור ממס על פנסיה מוקדמת

שאלה

השאלה היא באשר לתיקון 135 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] (לסעיף 9א). תיקון זה דוחה את מתן הפטור ממס, שניתן על שיעור 35% מקצבת הפנסיה, עד לגיל פרישה על פי החוק החדש.

האם קיים סייג, המוציא מן הכלל לעיל את קרנות הפנסיה הוותיקות, המאוזנות מבחינה אקטוארית (כגון "קרן גלעד"), היות שעליהן ניתן הפטור מן המס לעיל גם בפנסיה מוקדמת, ולפני גיל הפרישה החדש ?

רו"ח אייל מנדלאוי משיב:

הזכאות לקבלת הפטור ממס על פי 9א לפקודה אינה קשורה למקור קבלת הפנסיה. אין הבדל בין קרן פנסיה ותיקה לבין קרן פנסיה חדשה לבין ביטוח מנהלים.

האפשרויות היחידות לקבלת פטור ממס על פנסיה מוקדמת הן: נכות לצמיתות בשיעור 75%, או קבלת פנסיית שאירים.

המשיב - מומחה למיסוי יחיד וקופ"ג, ומנהל היחידה ללימודי חוץ בקריה האקדמית אונו.

 

משרותי כל מס - www.kolmas.net     טלפון: 03-5680888   פקס:03-5680899
© כל הזכויות שמורות לחשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע''מ

 

חזרה למעלה